פרדי מרקיורי: ארבע אוקטבות ומעמד מיקרופון שבור
הוא נולד עם ארבע שיניים חותכות נוספות, שצופפו את פיו, הרסו את חיוכו ותמיד התעקש שהן העניקו לו את הטווח שלו. הוא סירב לתקן אותן. זוהי העובדה המרקיורית ביותר הזמינה: פגם פיזי שהוא סירב לתקן כי חשד שהוא המקור למכשיר שיאפשר לו להחזיק תו מול אצטדיון ומבלי ביולי 1985 כל כך הרבה זמן שהוא רכש שם משלו - התו שנשמע מסביב לעולם.
מזנזיבר לאילינג
פארוק בולסארה נולד ב-5 בספטמבר 1946 בסטון טאון, זנזיבר, לבומי וג'ר בולסארה, פרסים הודים גוג'ראטים שתרגלו זורואסטריות; אחותו קשמירה הגיעה ב-1952. הוא החל שיעורי פסנתר בגיל שבע בזמן שחי בהודו ולמד בפנימיית בית הספר סנט פיטר בפאנצ'גאני מ-1954. בלונדון הוא למד אמנות גרפית ועיצוב במכללת האמנות אילינג, וסיים ב-1969 - הכשרה שהפיקה את סמל קווין, אותו עיצב בעצמו סביב סימני גלגל המזלות של ארבעת החברים, עוף חול וכתר. בסביבות 1970 הוא החליף רשמית את בולסארה במרקיורי.
קווין
הלהקה הוקמה באפריל 1970 עם בריאן מיי בגיטרה ורוג'ר טיילור בתופים; ג'ון דיקון השלים אותה ב-1971. מרקיורי כתב את "Bohemian Rhapsody", "Killer Queen", "Somebody to Love", "We Are the Champions", "Don't Stop Me Now", "Crazy Little Thing Called Love", "Seven Seas of Rhye", "Good Old-Fashioned Lover Boy", "Bicycle Race" ו-"Play the Game" - עשרה מתוך שבעה-עשר השירים באלבום הלהיטים הגדולים של קווין, שנשאר האלבום הנמכר ביותר בהיסטוריה הבריטית. הוא כמעט ולא קרא תווים. הוא הלחין בפסנתר, תוך שימוש בטווח רחב בצורה יוצאת דופן של סימני מפתח, והיה מזלזל בנגינה שלו, אם כי מיי לא הסכים: היה לו "מגע נפלא בפסנתר". הגיטרה שלו הייתה בסיסית; מ-1980 הוא נשען יותר ויותר על קלידים וסינתיסייזרים.
הקול
הטווח המוקלט שלו רץ מ-F נמוך של בס ועד F גבוה של סופרן, בערך ארבע אוקטבות, עם חגורה שמגיעה ל-F גבוה של טנור. קול הדיבור שלו היה בריטון; הוא שר את רוב הקטלוג שלו בטנור. צוות מחקר מ-2016 שניתח את ההקלטות שלו זיהה ויברטו מהיר משמעותית מהרגיל ושימוש בסאב-הרמוניות כחתימות שהופכות אותו לניתן לזיהוי באופן מיידי. הסופרן מונסראט קבאייה, שעבדה איתו מקרוב, אמרה: "הטכניקה שלו הייתה מדהימה. הוא היה מסוגל להחליק ללא מאמץ מרגיסטר אחד לאחר". רוג'ר דאלטרי מלהקת המי היה בוטה יותר: "זמר הרוק אנד רול הווירטואוז הטוב ביותר בכל הזמנים. הוא יכול היה לשיר הכל בכל סגנון".
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מאתיים אלף איש
מרקיורי ניגן בערך 700 קונצרטים, תוך שימוש במעמד מיקרופון שבור כאביזר היחיד שלו והתייחסות לאצטדיונים כאל חדרים אינטימיים. בריאן מיי תיאר את האפקט במדויק: הוא יכול היה לגרום "לאדם האחרון בחלק האחורי של היציע הרחוק ביותר באצטדיון להרגיש שהוא מחובר". קווין הייתה הלהקה הראשונה שניגנה באצטדיונים בדרום אמריקה, ושברה שיאי נוכחות במורומבי בסאו פאולו ב-1981. ב-1986 הם ניגנו בבודפשט מאחורי מסך הברזל בפני 80,000 איש. הסט שלו ב-Live Aid ב-1985 נבחר מאז להופעת הרוק החיה הגדולה ביותר שניתנה אי פעם. הקונצרט האחרון שלו היה בפארק קנבוורת' ב-9 באוגוסט 1986, מול כ-200,000 איש.
תקליטי הסולו
ההקלטות הראשונות שלו נעשו ב-1972 תחת שם העט לארי לורקס. ב-1984 הוא כתב במשותף את "Love Kills" עם ג'ורג'ו מורודר עבור המטרופוליס המשוחזר, והוא נכנס למצעד הבריטי במקום העשירי. Mr. Bad Guy הגיע בעקבותיו ב-1985, אלבום עשירייה ראשונה בבריטניה; הגרסה שלו ל-"The Great Pretender" הגיעה למקום הרביעי ב-1987. ברצלונה, האלבום מ-1988 שנעשה עם קבאייה, הציב זמר רוק וסופרן אופראי בתנאים שווים; שיר הנושא שלו דורג במקום השמיני והפך להמנון של אולימפיאדת 1992. הוא הקליט דמואים עם מייקל ג'קסון בין 1981 ל-1983, ושר במחזמר Time של דייב קלארק ב-1986, שלאחריו לורנס אוליבייה אמר לו לפי הדיווחים: "עכשיו, ילד יקר שלי, זה שחקן".
הסוף
לדברי בן זוגו ג'ים האטון, מרקיורי אובחן כחולה איידס בסוף אפריל 1987. הוא סיפר לחבריו ללהקה במאי 1989 והמשיך להקליט, כשהוא אומר למיי: "תכתבו לי עוד. תכתבו לי דברים. אני רוצה רק לשיר את זה ולעשות את זה וכשאני אלך אתם תוכלו לסיים את זה". הופעתו הציבורית האחרונה הייתה בטקס פרסי הבריט ב-18 בפברואר 1990. ב-23 בנובמבר 1991 הוא פרסם הצהרה: "אני רוצה לאשר שנבדקתי כ-HIV חיובי ויש לי איידס. הפרטיות שלי תמיד הייתה מאוד מיוחדת עבורי". הוא מת בערב שלמחרת בביתו בקנזינגטון מדלקת ריאות ברונכיאלית כתוצאה מאיידס, בגיל 45 - כוכב הרוק הגדול הראשון שמת מהמחלה. כומר זורואסטרי ניהל את הטקס בקרמטוריום מערב לונדון ב-27 בנובמבר בפני שלושים וחמישה חברים קרובים. מרי אוסטין, האישה שהוא כינה אהבת חייו ושלה הוריש את ביתו - "היית אשתי, וזה היה שלך בכל מקרה" - לקחה את אפרו ומעולם לא אמרה היכן הוא.
מדוע פרדי מכונה גאון
הראיה החזקה ביותר היא מבנית ולא ווקאלית. "Bohemian Rhapsody" הוא שיר לא-מחזורי: סינגל להיט ללא ארכיטקטורת בית-פזמון חוזרת, שנבנה על ידי אדם שבקושי יכול היה לקרוא תווים, הולחן בפסנתר במפתחות יוצאי דופן, ומכיל פסטיש אופראי באמצע שכל אינסטינקט מסחרי של 1975 אמר שיהרוג אותו. זהו עצב קומפוזיציוני מסוג שמעט מאוד כותבי פופ הראו, והוא קרוב יותר להמצאה מאשר למלאכה. המכשיר הווקאלי מחזק זאת: ארבע אוקטבות, והמחקר האקוסטי מ-2016 המזהה סאב-הרמוניות וויברטו מהיר בצורה יוצאת דופן כמנגנונים פיזיים שאין לזמרים אחרים. ה-"מדהים" של קבאייה וה-"יכול לשיר הכל בכל סגנון" של דאלטרי הם שיפוטים טכניים מאנשים המוסמכים לעשות אותם.
טיעון הנגד הכנה הוא שחלק גדול ממה שאנשים מתכוונים בגאונות של מרקיורי הוא אמנות במה - השליטה ב-200,000 זרים בקנבוורת' - שזה כישור ביצוע, מפותח בצורה מפוארת אך לא אינטלקטואלי. הוא לא היה וירטואוז כלי; הגיטרה הייתה מעבר ליכולתו והוא לעג לפסנתר שלו. והקטלוג של קווין היה מאמץ של ארבעה כיוונים: מיי, טיילור ודיקון כתבו כל אחד להיטים גדולים, כך שייחוס ההמצאה של הלהקה למרקיורי בלבד מגזים בו. הטענה הניתנת להגנה צרה יותר ועדיין גדולה - שהוא החזיק במכשיר מוזר ובתעוזה קומפוזיציונית לכתוב דברים שאף אחד לא היה כותב עבורו.
חיים שלאחר המוות
קווין מכרו כ-300 מיליון תקליטים ובילו יותר שבועות במצעד האלבומים הבריטי מכל אמן כולל הביטלס. מרקיורי קיבל את פרס הבריט על תרומה יוצאת דופן למוזיקה הבריטית ב-1992, שנה לאחר מותו, והוכנס עם קווין להיכל התהילה של הרוק אנד רול ב-2001, להיכל התהילה של הפזמונאים ב-2003 ולהיכל התהילה של המוזיקה הבריטית ב-2004. "Bohemian Rhapsody" נכנס להיכל התהילה של הגראמי ב-2004 ו-"We Are the Champions" ב-2009. פסל ניצב מעל אגם ז'נבה במונטרה מאז 1996; לוח כחול של מורשת אנגלית עלה בפלטהאם ב-2016; אסטרואיד 17473 פרדימרקיורי נושא את שמו, וכך גם המכתש בולסארה על כוכב הלכת מרקורי, שיועד במאי 2024.