מסילת הרכבת הרתומה לסוסים בודווייז–לינץ–גמונדן (Budweis–Linz–Gmunden) שימשה כאתר הניסויים העיקרי לעקרונות הנדסיים שיגדירו בסופו של דבר את מסילות הרכבת ההרריות. הפרויקט, שנבנה תחת ניהולו של פרנץ אנטון פון גרסטנר, קרא תיגר על מוסכמות מכניות קיימות. גרסטנר כיוון את תכנון התשתית לעבר מערכות משולבות, תוך מתן עדיפות לשיפועים עקביים באמצעות שינוי אסטרטגי של פני השטח, במקום להסתמך על כוח עזר לטיפוס במדרונות תלולים.
השכלה מעצבת וחיי אקדמיה מוקדמים
פרנץ אנטון פון גרסטנר, שנולד בשנת 1796 בפראג, קיבל את הכשרתו הבסיסית באוניברסיטה הטכנית הצ'כית בפראג. מאוחר יותר המשיך בלימודיו ברמה האוניברסיטאית ולמד במכון הטכני הקבוע. בשנת 1817 עבר לתפקיד אקדמי ולימד הנדסה במכון הפוליטכני של וינה. שנים מוקדמות אלו הניחו את התשתית הטכנית אותה ימשיך לפתח במהלך הקריירה שלו.
המעבר להנדסת רכבות
בשנת 1820 החל גרסטנר לשתף פעולה עם אביו במקטע בודווייז–לינץ של מסילת הרכבת דנובה–ולטאבה. המוקד המקצועי שלו עבר לתחום המתהווה של בניית מסילות ברזל, מה שהוביל אותו לנסיעה לאנגליה בשנת 1822 כדי לבחון התפתחויות זרות. בשנת 1824 התפטר ממשרת הפרופסור שלו כדי לפקח על בניית קו בודווייז–לינץ–גמונדן. במהלך תקופת ניהולו, הוא ערך נסיעות לימוד נוספות לאנגליה בשנים 1826 ו-1827. עם זאת, סכסוכים פנימיים בנוגע לניהול התקציבי ותהליכי הבנייה הובילו אותו להתפטר מהפרויקט בשנת 1828, טרם השלמתו בשנת 1832.
פרויקטים בינלאומיים ותרומות תיאורטיות
גרסטנר המשיך את עבודתו ברוסיה, שם שימש כקצין תכנון עבור מספר פרויקטים של מסילות ברזל. בשנים 1836 ו-1837 ניהל את בניית רכבת צארסקויה סלו (Tsarskoye Selo Railway), שהחלה לפעול מסנקט פטרבורג ב-30 באוקטובר 1837. המומחיות שלו יושמה לאחר מכן בניתוח של מערכת הרכבות בצפון אמריקה. בשנת 1838 הגיע לארצות הברית כדי לבחון תשתיות, כולל גשר תומאס (Thomas Viaduct) בבולטימור. הקריירה שלו הגיעה לסיומה בפילדלפיה, שם הלך לעולמו ב-12 באפריל 1840.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פילוסופיה טכנית
גרסטנר החזיק בגישה ביקורתית כלפי מערכת המישורים המשופעים, שהייתה מקובלת בקרב מהנדסים אנגלים באותה תקופה. הוא דגל בשימוש בסוללות, בחפירות ובגשרים כדי לשמור על שיפועים אחידים, פילוסופיה שהציבה אותו כחלוץ בתכנון מסילות הרכבת ההרריות. תצפיותיו הטכניות ודוחות הפרויקט שלו תועדו בפרסומים שונים, כולל סקירותיו על התפתחויות רכבות וספינות קיטור בארצות הברית.
עובדות מהירות
- נולד: 1796, פראג - נפטר: 12 באפריל 1840, פילדלפיה - אזרחות: האימפריה האוסטרית - השכלה: האוניברסיטה הטכנית הצ'כית בפראג - פרויקט מפתח: מסילת בודווייז–לינץ–גמונדן - פרויקט ברוסיה: רכבת צארסקויה סלו - תעסוקה: המכון הפוליטכני של וינה - נקודת ציון על שמו: גרסטנרשטראסה (Gerstnerstraße), וינה (1903)
שאלות שקוראים שואלים
### מדוע עזב גרסטנר את פרויקט בודווייז–לינץ–גמונדן?
הוא התפטר בשנת 1828 בשל חילוקי דעות עם בעלי המניות בנוגע לשיטות הבנייה ועלויות הפרויקט המאמירות.
### מה הייתה תרומתו הטכנית לתכנון מסילות ברזל?
הוא דגל במערכות רכבת משולבות בעלות שיפועים אחידים, תוך שימוש בחפירות וגשרים במקום במערכת המישורים המשופעים.