פרנצ'סקו ברטולוצי

פרנצ'סקו ברטולוצי החל את הכשרתו בפירנצה בהדרכת איניאציו הוגפורד (Ignazio Hugford) וג'ובאני דומניקו פרטי (Giovanni Domenico Ferretti). אף שבתחילה נועד לעסוק במקצועו של אביו כצורף זהב וכסף, הוא העביר את המיקוד שלו לציור ולבסוף לתחריט, ובנה קריירה שהשתרעה על פני איטליה, אנגליה ופורטוגל במהלך המאות ה-18 וה-19.

קריירה מוקדמת ומעבר ללונדון

לאחר שלוש שנות לימודי ציור, עבר ברטולוצי לוונציה כדי ללמוד תחריט. הוא בילה שש שנים בשיתוף פעולה עם ג'וזף וגנר לפני שהקים סדנה משלו. בשנת 1762 עבר לזמן קצר לרומא כדי להפיק סדרת תחריטים המתארים את הפרסקו של דומניקינו (Domenichino) בגרוטהפרטה. עבודתו משכה את תשומת ליבו של ריצ'רד דלטון, הספרן המלכותי האנגלי, שגייס אותו כחורט של המלך. ברטולוצי הגיע ללונדון בשנת 1764, שם הבטיח לעצמו שכר שנתי של 300 ליש"ט מג'ורג' השלישי.

טכניקה אמנותית וחברות באקדמיה המלכותית

ברטולוצי זוהה באופן נרחב עם שיטת ה-stipple או ה-crayon, טכניקה המשתמשת בנקודות עדינות במקום בקווים מסורתיים ליצירת דימויים. הוא שיפר את ההבחנה החזותית של עבודות אלו על ידי שימוש בדיו אדום, כתום וחום. למרות שתקנון האקדמיה הדיר בתחילה חורטים, יוקרתו הקלה על בחירתו כחבר מייסד באקדמיה המלכותית לאמנויות, שם התקבל תחת הקטגוריה של צייר. הוא גם תרם לוחות תקרה אלגוריים לחדר המועצה בסומרסט האוס.

תפוקה פורייה ופדגוגיה

במהלך ארבעת העשורים שלו בלונדון, הפיק ברטולוצי כמות משמעותית של עבודות, כולל תחריטים אחרי אניבאלה קאראצ'י (Annibale Carracci), קרלו דולצ'י (Carlo Dolci) ואנג'ליקה קאופמן (Angelica Kauffman). הוא תרם לוחות לגלריית שייקספיר של בוידל (Boydell) ואסף דיוקנאות של דמויות כמו תומאס מור (Thomas More) ולורד מנספילד המבוססים על רישומים של הנס הולביין הבן (Hans Holbein the Younger). מעבר לתפוקתו, הוא הפעיל סדנה משמעותית שהכשירה סטודנטים רבים, כולל תומאס צ'יסמן (Thomas Cheesman), לואיג'י סקיאבונטי (Luigi Schiavonetti) ופלטרו ויליאם טומקינס (Peltro William Tomkins).

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

שנים אחרונות בליסבון

בשנת 1802 עבר ברטולוצי לליסבון כדי לכהן כמנהל האקדמיה הלאומית. הוא ביקש לרפורמה בעיתונות המלכותית ולפקח על מהדורה של האפוס הפורטוגזי "הלוזיאדות" (The Lusiads). למרות הקריירה הארוכה שלו, חדלות פירעון כלכלית אילצה אותו בסופו של דבר למכור את ההדפסים וחפציו האישיים. הוא נשאר בפורטוגל עד מותו בשנת 1815 ונקבר בקבר משותף בכנסייה מקומית.

עובדות מהירות

- נולד: 1728, פירנצה - נפטר: 1815, ליסבון - עיסוקים: חורט, מוציא לאור, אמן הדפסים - פטרון מלכותי: ג'ורג' השלישי - שיוך אקדמי: האקדמיה המלכותית לאמנויות - טכניקת מפתח: תחריט בנקודות (Stipple) - תלמיד: לואיג'י סקיאבונטי - פרויקט אחרון: הלוזיאדות

שאלות שקוראים שואלים

### האם ברטולוצי היה ממציא שיטת ה-stipple?

לא, הוא לא היה הממציא המקורי, אך הוא הפך למייצגה המוביל ונותר האמן המזוהה ביותר עם הטכניקה.

### מדוע הוא התקבל לאקדמיה המלכותית למרות הכללים?

אף שתקנון האקדמיה הדיר במפורש חורטים, ברטולוצי היה מוערך כל כך עד שהתקבל כחבר אקדמיה תחת הקטגוריה של צייר.