פלוסי וונג-סטאל

פלוסי וונג-סטאל: האישה שקראה את הגנום של ה-HIV

עד שנת 1985 הייתה למגפה שם ונגיף חשוד, אך כמעט איש לא יכול היה לומר מהו הנגיף באמת. באותה שנה הפכה ביולוגית מולקולרית במכון הלאומי לסרטן לאדם הראשון ששכפל את ה-HIV וריצף אותו — והפכה רוצח בלתי נראה לרצף גנטי קריא. המפה ששרטטה הפכה את בדיקת הדם לאפשרית. במשך שארית העשור היא הייתה, לפי מספר הציטוטים, האישה המצוטטת ביותר במדע בעולם.

קרויה על שם טייפון

היא נולדה בשם וונג יי צ'ינג (Wong Yee Ching) ב-27 באוגוסט 1946 בגואנגג'ואו, השלישית מבין ארבעה ילדים. בשנת 1952, עם התבססות המהפכה הקומוניסטית בסין היבשתית, נמלטה המשפחה להונג קונג. שם למדה בבית הספר מרינול קונבנט ובלטה במדעים בתקופה שבה כמעט אף נערה במעגלים שלה לא כוונה לקריירה מחקרית. השם האנגלי שיופיע על מאות מאמרים נבחר על ידי אביה, שבחר ב"פלוסי" מתוך רשימת שמות שניתנו לטייפונים שפקדו את דרום-מזרח אסיה — בחירה לא סנטימנטלית שהתבררה כמתאימה.

תואר מ-UCLA בשלוש שנים

היא היגרה לארצות הברית בשנת 1964 כדי ללמוד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), וסיימה תואר ראשון בבקטריולוגיה בהצטיינות יתרה בשלוש שנים במקום בארבע. היא נשארה לתואר דוקטור בביולוגיה מולקולרית, שהוענק ב-1972, וביצעה תקופת פוסט-דוקטורט קצרה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו לפני שעזבה את קליפורניה. בשנת 1971 נישאה לסטיבן פ. סטאל (Stephen P. Staal), סטודנט עמית ב-UCLA שהפך לאונקולוג; לבני הזוג נולדו שתי בנות, סטפני ווגה, והם התגרשו בסביבות שנת 1990. שם המשפחה המורכב ששמרה הפך לאחד מסימני ההיכר המוכרים בווירולוגיה.

בת'סדה ומעבדת גאלו

בשנת 1973 עברה לבת'סדה, מרילנד, כדי להצטרף למעבדתו של רוברט גאלו (Robert Gallo) במכון הלאומי לסרטן, שעסקה אז בשאלה הלא-פופולרית דאז האם נגיפים גורמים לסרטן בבני אדם. ההימור השתלם. עבודתה של וונג-סטאל סייעה לקבוע כי נגיף לוקמיית תאי T אנושי הוא הגורם ללוקמיה של תאי T בבוגרים — ההוכחה הראשונה לכך שרטרו-וירוס יכול לגרום לסרטן אנושי, והבסיס האינטלקטואלי שאפשר לאותה מעבדה לזהות במה מדובר כאשר רטרו-וירוס אנושי שני הופיע כעשור לאחר מכן. במשך כעשרים שנה היא וגאלו היו שותפים לכתיבת יותר ממאה מאמרים. "פלוסי הייתה אחת המדעניות הטובות ביותר שעבדתי איתן אי פעם", אמר גאלו לאחר מותה.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

שכפול הנגיף

העבודה על האיידס פרסמה אותה. בשנת 1985 היא הפכה למדענית הראשונה ששכפלה את ה-HIV, והמשיכה לייצר את המפה הגנטית הראשונה של הנגיף — זיהוי הגנים שלו והסידור שלהם, המהווה תנאי מוקדם לכל פעולה רציונלית נגד פתוגן כלשהו. התוצאה המיידית הייתה אבחנתית: הביולוגיה המולקולרית שלה היוותה את הבסיס לבדיקת הדם מהדור השני, שחיפשה את הגנום הנגיפי עצמו במקום את הנוגדנים שמערכת החיסון של המטופל ייצרה נגדו, והפכה את הסריקה רחבת ההיקף של מאגרי הדם לאפשרית. התוצאה ארוכת הטווח הייתה טיפולית. אפיון הקבוצה שלה את מידת השונות של ה-HIV מהעתק להעתק — הווריאציה המיקרוסקופית שמאפשרת לנגיף להקדים כל תרופה בודדת — היא חלק מהסיבה שרופאים תקפו אותו בסופו של דבר באמצעות שילובים במקום סוכן אחד בכל פעם, השינוי שהפך זיהום שהיה קטלני כמעט באופן אחיד למחלה כרונית ניתנת לניהול.

לה הויה

בשנת 1990 גייסה אותה אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו בחזרה לקליפורניה והציבה אותה בקתדרה על שם פלורנס ריפורד למחקר איידס, תפקיד בו החזיקה עד 2002. היא ייסדה את המרכז לחקר איידס של האוניברסיטה והפכה לראשו ב-1994. באותה שנה, 1990, דיווח הצוות שלה על השפעות חלבון ה-Tat של ה-HIV-1 על צמיחת תאי סרקומה על שם קפושי, וקישר בין רמות ה-Tat להופעת הנגעים. היא גם דחפה לטיפול גנטי, תוך פיתוח פרוטוקול שהשתמש בריבוזים — "סכין מולקולרית" של RNA — כדי לחתוך רצפי HIV ולדכא את הנגיף בתאי גזע. זה הפך לפרוטוקול השני בלבד מסוג זה שמומן על ידי ממשלת ארצות הברית. לאורך הקריירה שלה היא פרסמה יותר מארבע מאות מאמרים על רטרו-וירוסים ואיידס והייתה רשומה ביותר מארבעה תריסר פטנטים הקשורים ל-HIV.

שנות החברה

היא פרשה מ-UCSD כפרופסור אמריטה בשנת 2002 אך לא הפסיקה לעבוד. עם בעלה השני, חוקר המוח ג'פרי מקהלבי (Jeffrey McKelvy), היא הייתה שותפה להקמת חברת Immusol, וכיהנה כמנהלת המדעית הראשית שלה; בשנת 2007 שונה שם החברה ל-iTherX Pharmaceuticals והיא התמקדה מחדש בטיפולים בהפטיטיס C. היא נותרה פרופסור לרפואה ב-UCSD עד מותה ב-8 ביולי 2020, במרכז הרפואי ג'ייקובס בלה הויה, מסיבוכים של דלקת ריאות. היא הייתה בת 73.

מדוע פלוסי מכונה גאונה

המילה יושמה עליה כפשוטו: בשנת 2007 הציב אותה ה-Daily Telegraph במקום ה-32 ברשימת "100 הגאונים החיים". גופים אחרים אמרו זאת באוצר מילים משלהם. המכון למידע מדעי הכתיר אותה למדענית המובילה של שנות ה-80, עם 7,772 ציטוטים — האישה המצוטטת ביותר במדע באותו עשור. המגזין The Scientist כינה אותה אחת מעשר "כוכבות-על של המדע" ב-1990; המגזין Discover כינה אותה אחת מחמישים המדעניות יוצאות הדופן ב-2002; היא נבחרה למכון לרפואה של ארה"ב ולאקדמיה סיניקה (Academia Sinica) בטייוואן ב-1994, והוכנסה להיכל התהילה הלאומי לנשים ב-2019.

היכולת הספציפית המדוברת היא פתרון בעיות מולקולריות המבוצע במהירות. שכפול ומיפוי של רטרו-וירוס שאף אחד לא אפיין, וביצוע זאת מהר מספיק כדי שהמפה תוכל להפוך לבדיקת סקר בזמן שהמגפה עדיין התפשטה, הוא עניין של תכנון ניסויי ושיקול דעת טכני בתנאים שבהם ניחוש שגוי עולה בשנה.

טיעון הנגד הכן הוא שמדובר היה במדע צוותי מהסוג האינטנסיבי ביותר. התוצאות המרכזיות של וונג-סטאל צמחו ממעבדת NCI גדולה, ממומנת היטב ובעלת תחרותיות עזה, ומאה פלוס המאמרים המשותפים שלה עם גאלו הופכים ייחוס אישי לקשה באמת באופן שאינו תקף עבור תיאורטיקן בודד. ספירת ציטוטים מודדת השפעה בתוך תחום צפוף ודחוף לא פחות מאשר מקוריות. והתוכנית המאוחרת שלה עצמה לא נסגרה: הטיפול הגנטי בריבוזים מעולם לא הפך לטיפול מאושר, והחברה שהקימה שינתה כיוון מ-HIV להפטיטיס C. תביעתה מסתמכת על ההשלכות האבחנתיות והטיפוליות של עבודת המיפוי שלה, שהן עצומות ומוחשיות, ולא על קפיצה רעיונית בודדת.

מורשת

כל בדיקת דם ל-HIV הסורקת תרומת דם, ורב ההיגיון שמאחורי הטיפול האנטי-רטרו-ויראלי המשולב, נובעים מהגנום שהיא הפכה לקריא. היא גם מילאה תפקיד שכמעט אף אחד אחר לא מילא בשנות ה-80 — אישה ילידת סין המובילה עבודה בחזית הווירולוגיה האמריקאית. "ארצות הברית היא מדינה של מהגרים", אמרה. "אני מרגישה מבורכת מאוד להיות חלק ממנה". הברכה הייתה הדדית.