עמילן שהופק מתפוחי אדמה, עובד לקמח ללחם וזוקק למשקאות חריפים, שינה את הנוף החקלאי של שוודיה במאה ה-18. אווה אקבלד (Eva Ekeblad) חלוצה בטכניקות אלו, והפכה את תפוח האדמה מצמח נוי שגדל בחממות אריסטוקרטיות למקור מזון יסודי. מאמציה מילאו תפקיד חיוני בריסון מחזורי הרעב הקשים של המדינה.
השפעות מוקדמות ונישואין
אווה נולדה בסטוקהולם בשנת 1724 להדוויג קתרינה לילי (Hedvig Catharina Lillie) והרוזן מגנוס יוליוס דה לה גרדי (Magnus Julius De la Gardie), וגדלה בבית אצולה פעיל פוליטית. היא קיבלה חינוך פרטי בבית כמקובל למעמדה החברתי. בגיל שש-עשרה נישאה לריק-סורד (Riksråd) הרוזן קלאס קלאסון אקבלד (Claes Claesson Ekeblad). לזוג היו שבעה ילדים, והיא ניהלה סלון תרבותי בולט בביתם בסטוקהולם, שם אירחה מופעים מוזיקליים של יוהאן הלמיך רומן (Johan Helmich Roman).
ניהול אחוזות
לאחר נישואיה, אקבלד נטלה על עצמה את האחריות לניהול אחוזות המשפחה במרידאל (Mariedal), לינדהולמן (Lindholmen) ואחוזת סטולה (Stola Manor). מכיוון שבעלה נעדר לעיתים קרובות בשל חובות פוליטיות, היא פיקחה על נציגי האחוזה וניהלה את ענייני הקהילה המקומית. היא הייתה ידועה בסגנון ניהול קפדני ומסודר, בהתערבות בסכסוכים מקומיים ובהבטחת הגנה על האיכרים באדמותיה, תפקיד אותו שמרה גם לאחר מות בעלה בשנת 1771.
תרומות מדעיות
בשנת 1748, הגישה אקבלד ממצאים לאקדמיה המלכותית השוודית למדעים בנוגע להפקת עמילן מתפוחי אדמה. מחקרה כלל פיתוח מתכון ללחם המשתמש בקמח שיבולת שועל ומחית תפוחי אדמה, וכן ייצור ליקר תפוחי אדמה. היא גם דגלה בהחלפת ארסן רעיל באבקות קוסמטיות בעמילן תפוחי אדמה. עבודתה נבחנה על ידי יונאס אלסטרומר (Jonas Alströmer) ויעקב פאגוט (Jacob Faggot), מה שהוביל לבחירתה כאישה הראשונה כחברת האקדמיה בשנת 1748.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מחקר כימי וחיים מאוחרים
לאחר הצטרפותה לאקדמיה, היא המשיכה בניסוייה המעשיים, והציגה שיטות לייצור סבון המשמש להלבנת בדי כותנה בשנים 1751 ו-1752. על אף שהוצעו לה תפקידים בכירים בחצר המלוכה, כולל אומנת מלכותית לנסיך הכתר, בריאותה הלקויה בעקבות מחלה בשנת 1778 הגבילה את פעילותה. היא בילתה את שנותיה האחרונות בטירת מרידאל עד מותה בשנת 1786.
עובדות מהירות
- לידה: 1724, סטוקהולם - פטירה: 1786, לידשפין (Lidköping) - תחום עיקרי: אגרונומיה - בחירה לאקדמיה המלכותית השוודית למדעים: 1748 - בן זוג: קלאס קלאסון אקבלד - תרומה בולטת: קמח תפוחי אדמה וייצור משקאות חריפים - מקום מגורים אחרון: טירת מרידאל
שאלות שקוראים שואלים
### האם אווה אקבלד השתתפה בישיבות האקדמיה המלכותית השוודית למדעים?
אין תיעוד לכך שהשתתפה בישיבות, והיא הוסרה מרשימת החברים מן המניין בשנת 1751.
### מדוע סירבה לתפקידי חצר?
מחלה בשנת 1778 הותירה אותה מוחלשת ומרותקת למיטה לסירוגין למשך שארית חייה.