ארנסט אופיק
ארנסט יוליוס אופיק (Ernst Julius Öpik; 22 באוקטובר [לפי הלוח היוליאני 10 באוקטובר] 1893 – 10 בספטמבר 1985) היה אסטרונום ואסטרופיזיקאי אסטוני שהעביר את המחצית השנייה של הקריירה שלו (1948–1981) במצפה הכוכבים ארמה (Armagh Observatory) בצפון אירלנד. הוא ידוע בעיקר בזכות עבודתו החלוצית על הדינמיקה של מערכת השמש, ובפרט על ענן אורט ואפקט ירקובסקי.
השכלה
אופיק נולד בקונדה (Kunda), פלך ויירלנד (Kreis Wierland), פלך אסטוניה שהיה אז חלק מהאימפריה הרוסית. הוא פנה לאוניברסיטת מוסקבה כדי להתמחות בחקר גופים קטנים, כגון אסטרואידים, שביטים ומטאורים. הוא השלים את הדוקטורט שלו ב-1923 באוניברסיטת טרטו.
עבודה אסטרונומית
הוא היה העורך הראשון והוותיק ביותר של הכתב עת "Irish Astronomical Journal" (1950–1980) ופרסם בו לעיתים קרובות את מחקריו. ב-1916 פרסם שם מאמר שבו העריך את צפיפותם של כוכבים כפולים ויזואליים. באמצעות הננס הלבן ο2 Eridani B, הוא קבע את צפיפותו כפי 25,000 מצפיפות השמש, אך הגיע למסקנה שהתוצאה בלתי אפשרית.
בשנת 1922 פרסם מאמר שבו העריך את המרחק לגלקסיית אנדרומדה. הוא קבע את המרחק באמצעות שיטה אסטרופיזיקלית חדשנית המבוססת על מהירויות הסיבוב הנצפות של הגלקסיה, התלויות במסה הכוללת שסביבה מסתובבים הכוכבים, ועל ההנחה שהבהירות ליחידת מסה זהה לזו של הגלקסיה שלנו. הוא הגיע למסקנה שהמרחק הוא 450 קילופרסק. התוצאה שלו תאמה היטב הערכות אחרות מאותה תקופה (100 עד 1000 קילופרסק) והייתה קרובה יותר להערכות עדכניות (778 קילופרסק) מאשר לתוצאה של האבל (275 קילופרסק). שיטתו עדיין נמצאת בשימוש נרחב.
בשנת 1922 הוא חזה נכונה את תדירות המכתשים על מאדים זמן רב לפני שהתגלו על ידי גשושיות חלל.
בשנת 1932 הציג תיאוריה בנוגע למקורם של שביטים במערכת השמש. הוא האמין שהם נוצרו בענן המקיף רחוק מעבר למסלולו של פלוטו. ענן זה ידוע כיום כענן אורט, או לחלופין, ענן אופיק-אורט, על שמו. מאוקטובר 1931 ועד סוף יולי 1933, עמדו אופיק, הארלו שפלי (Harlow Shapley) וסמואל ל. בות'רויד (Samuel L. Boothroyd) בראש משלחת מטאורים באריזונה, שזיהתה כ-22,000 מטאורים. הוא גם המציא מצלמה רועדת לחקר מטאורים. ב-1951 פרסם מאמר על תהליך היתוך הליום (Triple-alpha process), המתאר את שריפת ההליום-4 לפחמן-12 בליבות של כוכבים ענקים אדומים. עם זאת, הישג זה לרוב אינו זוכה להכרה מאחר שמאמרו של אדווין סלפטר (Edwin Salpeter) בנושא זה כבר פורסם עד שהגיע מאמרו של אופיק לבריטניה ולארצות הברית.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →קשר לאפקט ירקובסקי
אפקט ירקובסקי התגלה על ידי המהנדס האזרחי הרוסי איוואן אוסיפוביץ' ירקובסקי (1844–1902), שעסק בבעיות מדעיות בשעות הפנאי שלו. בחוברת שכתב בסביבות שנת 1900, ציין ירקובסקי כי החימום היומי של אובייקט מסתובב בחלל יגרום לו לחוות כוח, שאף כי הוא זעיר, עלול להוביל להשפעות ארוכות טווח על מסלוליהם של גופים קטנים, במיוחד מטאורואידים ואסטרואידים קטנים. עבודתו של ירקובסקי הייתה עלולה להישכח אלמלא אופיק, שקרא את החוברת שלו בסביבות שנת 1909. עשורים לאחר מכן, דן אופיק בחשיבות האפשרית של אפקט ירקובסקי להנעת מטאורואידים במערכת השמש.
גלות
אופיק נמלט מאסטוניה ב-1944 מפני הצבא האדום המתקרב, מתוך חשש מכיבוש סובייטי שני של המדינות הבלטיות. כפליט בגרמניה, הוא הפך לרקטור האסטוני של האוניברסיטה הבלטית בגלות במחנות העקורים. ב-1948 הוצעה לו משרה בארמה והוא נשאר שם למרות הצעות לעבודה משתלמת באמריקה. מראשית שנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-70 הוא החזיק גם במשרה באוניברסיטת מרילנד, אותה נהג לבקר מדי שנה, בדרך כלל למשך סמסטר אחד. ככל שהטיסות הפכו נפוצות יותר, סירובו לטוס הפך את הנסיעה לארצות הברית מארמה לקשה באופן שיטתי, ובסופו של דבר הוא הפסיק את המנהג השנתי.
פרסים
הוא זכה במדליית ג'יי לורנס סמית' מהאקדמיה הלאומית למדעים ב-1960, במדליית הזיכרון על שם פרדריק סי. לאונרד מהחברה המטאוריטית ב-1968, במדליית הזהב של קפלר מהאגודה האמריקנית לקידום המדע והחברה המטאוריטית ב-1972, במדליית הזהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה ב-1975 ובמדליית ברוס ב-1976.
מאמרים
- 1951: "Collision probability with the planets and the distribution of planetary matter", Proc. R. Irish Acad. Sect. A, vol. 54, p. 165-199
- 1958: "Physics of Meteor Flight in the Atmosphere".
- 1976: "Interplanetary encounters: Close-range gravitational interactions", Elsevier Scientific Publishing Co., "Developments in Solar System and Space Science", vol 2
- 1977: "About dogma in science and other recollections of an astronomer". Annual Review of Astronomy and Astrophysics, vol. 15, p. 1
ספרים
- 2004: Physics of Meteor Flight in the Atmosphere, Dover Publications, ISBN 0486438856
מורשת
ענן אורט נקרא לעיתים "ענן אופיק-אורט". מכשיר ה-OPIC (Optical Periscopic Imager for Comets) של הגשושית "Comet Interceptor" קרוי על שם ארנסט אופיק כדי לציין את תרומתה הראשונה של אסטוניה למשימה מדעית של סוכנות החלל האירופית.
האסטרואיד 2099 אופיק נקרא על שמו. המכתש אופיק על ירחו של מאדים, פובוס, נקרא אף הוא על שמו.
הוא היה אביו של הפיזיקאי האטומי אונו אופיק (Uuno Öpik). נכדו, למביט אופיק (Lembit Öpik), היה חבר פרלמנט מטעם המפלגה הליברל-דמוקרטית עבור מונטגומרישייר בוויילס בין השנים 1997 ל-2010.