אמה ג'ונסון: הקלרינטנית שדילגה על הקונסרבטוריון
בשנת 1984 זכתה צעירה בת שמונה-עשרה בתחרות ה-BBC למוזיקאי צעיר כשהיא מנגנת קונצ'רטו מאת ברנהרד קרוסל – מלחין פיני-שוודי שמעט מאזינים יכלו לנקוב בשמו – עם הפילהרמונית של ה-BBC בניצוחו של בריידן תומסון. מה שהפך את הניצחון למוזר לא היה הרפרטואר. זה היה שאמה ג'ונסון מעולם לא למדה בקולג' למוזיקה ולא הייתה לה כוונה לעשות זאת. במקום זאת היא הלכה לקיימברידג', למדה אנגלית ומוזיקה, ובנתה את אחת הקריירות המצליחות ביותר מבחינה מסחרית במוזיקה הקלאסית הבריטית מבלי לעבור מעולם דרך מערכת הקונסרבטוריון שמכשירה כמעט את כולם.
אורפינגטון, סבנואקס וסירוב מכוון
ג'ונסון נולדה ב-20 במאי 1966 בבארנט, הרטפורדשייר. היא למדה בבית הספר לבנות ניוסטד ווד באורפינגטון ולאחר מכן בבית הספר סבנואקס, שם למדה קלרינט אצל ג'ון ברייטוויל. בגיל חמש-עשרה הצטרפה לתזמורת הנוער הלאומית של בריטניה, מגרש האימונים הסטנדרטי לנגנים בריטים צעירים ורציניים.
ואז הגיעה ההחלטה שמגדירה אותה. במקום להמשיך לאקדמיה המלכותית או לקולג' המלכותי – המסלול הצפוי לזוכה בתחרות ה-BBC למוזיקאי צעיר – היא נרשמה לקולג' פמברוק, קיימברידג' בשנת 1985 כדי ללמוד אנגלית ומוזיקה, כשהיא לוקחת שיעורי קלרינט לצד התואר שלה מסידני פל וג'ק ברימר. ברימר היה הדמות המובילה בנגינת הקלרינט האנגלית, סולן ומנהל תזמורתי בעל סמכות עצומה. ג'ונסון קיבלה את ההוראה ללא המוסד.
1984 וההימור על קרוסל
הזכייה שלה ב-BBC למוזיקאי צעיר הגיעה עם כבוד שני באותה שנה: פרס ארד בתחרות המוזיקאי הצעיר האירופי. אבל הבחירה בקונצ'רטו השני של קרוסל היא זו שראויה לתשומת לב. פיינליסטים בתחרויות מגיעים בדרך כלל למוצרט או ובר – המונומנטים הבטוחים שמאפשרים לחבר שופטים למדוד נגן מול סטנדרט ידוע. ג'ונסון בחרה ביצירה מחוץ לרפרטואר היומיומי וניצחה איתה. הסברה למוזיקה מוזנחת, ולא ביצוע מושלם של מוזיקה מוכרת, תהפוך לשיטה שלה.
ברביקן, 10 בפברואר 1985
הופעת הבכורה שלה בלונדון הגיעה בהיכל ברביקן ב-10 בפברואר 1985, בנגינת קונצ'רטו לקלרינט של מוצרט עם התזמורת הקאמרית האנגלית. באותה שנה היא חתמה על חוזה הקלטות בלעדי עם ASV Records. עד שנתה השלישית בקיימברידג' היא הופיעה באולמות הקונצרטים הבריטיים המרכזיים ועם תזמורות מקצועיות – סולנית עובדת וסטודנטית לתואר ראשון בו-זמנית.
בשנת 1991 היא זכתה באודישנים הבינלאומיים למוזיקאים צעירים, מה שהביא להופעת בכורה בקרנגי הול בניו יורק, ואיתה, קריירה אמריקאית.
תאונת גינת המטבח
בשנת 1987 הקליטה ג'ונסון את הנושא ומוזיקת הפסקול לסדרת ה-BBC גינת המטבח הוויקטוריאנית. זה הפך לאחד מאותם קטעי מוזיקה טלוויזיונית שבורחים מהתוכנית שלהם לחלוטין: הנושא זכה בפרס אייבור נובלו לנושא הטלוויזיה הטוב ביותר ב-1991, והוא הכניס את הצליל של קלרינט סולו למאות אלפי סלונים בריטיים שלעולם לא היו קונים תקליט קונצ'רטו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ההשלכות המסחריות היו משמעותיות. ג'ונסון מכרה יותר מחצי מיליון דיסקים ברחבי העולם, מה שהופך אותה לאחת האמניות הקלאסיות הנמכרות ביותר בבריטניה – הבחנה שכמעט לעולם לא מושגת על ידי נגן כלי נשיפה.
חצי מיליון דיסקים
הדיסקוגרפיה שלה נמשכת מ-1985 עד 2022 ב-ASV, יוניברסל קלאסיקס וג'אז, נאקסוס, נימבוס וצ'אמפס היל, ומכסה את מוצרט, ובר, קרוסל, פינצי, ברהמס, מנדלסון, שוברט, בטהובן, פרוקופייב והינדמית. ציוני הדרך כוללים את Voyage (2004), The Mozart Album (2005), סונאטות ברהמס (2012), English Fantasy (2016) ו-Songs of Celebration (2022).
הביקורת תאמה את המכירות. האובזרבר כינה את דיסק הסונאטות של ברהמס ומנדלסון שלה "סופי... מנצח... דיסק ציון דרך". ההקלטה שלה לקונצ'רטו של פינצי זיכתה אותה במועמדות לפרס גרמופון. Pastoral נבחר לדיסק השנה של מגזין המוזיקה של ה-BBC.
מה שעומד בבסיס הכל הוא עובדה מבנית לגבי הכלי שלה: לקלרינט יש רפרטואר סולו מוגבל וכמעט ללא מסורת של סולנים במשרה מלאה. ג'ונסון היא, בתיאור הפשוט של הרשומה, "אחת הקלרינטניות הבודדות שהקימו קריירה עמוסה כסולנית" – קריירה שלקחה אותה ברחבי אירופה, אמריקה, אסיה, אפריקה ואוסטרליה.
המלחינה
המחצית השנייה של חייה המקצועיים הוסיפה כתיבה לביצוע. ג'ונסון היא מלחינה מפורסמת, עם יצירות ועיבודים שיצאו לאור על ידי צ'סטרס, פייבר מיוזיק וקווינס טמפל פאבלישינג. במהלך הסגר של המגפה היא כתבה את עץ החיים, קונצ'רטו לקלרינט שעורר משבר האקלים, בביצוע בכורה של התזמורת לאיכות הסביבה. שירי חגיגה, לקלרינט ומקהלה, בוצעו בדבלין, לונדון וטוקיו.
לסולן עם רפרטואר דל יש שתי אפשרויות: להמשיך להקליט מחדש את אותם תריסר יצירות מופת, או לכתוב עוד. ג'ונסון בחרה בשנייה.
מדוע אמה מכונה גאונה
המקרה יוצא דופן מכיוון שהוא נשען על אסטרטגיה לא פחות מאשר על נגינה, ושני החלקים ראויים להיאמר בכנות. אף אחד ברשומות המתועדות לא מכנה את אמה ג'ונסון גאונה במילים אלו; מה שהרשומה מראה הוא מוזיקאית שאבחנה נכון בעיה מבנית ופתרה אותה.
הבעיה: לקלרינט יש אולי שישה קונצ'רטי נהדרים ואין מסורת של קריירות סולו במשרה מלאה. הפתרון שהיא ביצעה במשך ארבעה עשורים כולל ארבעה חלקים – לנצח על רפרטואר לא מוכר במקום מוכר, לקחת תואר באנגלית מקיימברידג' במקום מקום בקונסרבטוריון, להשתמש בטלוויזיה ובהקלטות פופולריות כדי לבנות קהל גדול בהרבה ממה שמעגל הרסיטלים מספק, ואז לכתוב מוזיקה חדשה כשהרפרטואר הקיים נגמר. חצי מיליון דיסקים שנמכרו ופינצי מועמד לגרמופון הם התוצאה. כך גם העובדה שהיא מופיעה בחמש יבשות בכלל.
מיומנות הנגינה עצמה היא פיזית וספציפית: שליטה בנשימה, אמבושור וקנה כדי לקיים קו שירה על פני הרגיסטרים הלא אחידים לשמצה של הקלרינט, עם אחידות טונאלית שגרמה לאובזרבר לכנות את ברהמס שלה "סופי". זו מלאכה, לא אינטלקט, וההבחנה חשובה.
טיעון הנגד הוא ששיא התחרות שלה הוא תואר טלוויזיה לאומי יחיד מ-1984, שתהילתה חייבת משהו לקטע מוזיקת נושא של ה-BBC ולא לאולם הקונצרטים, ושקטלוג קלאסי נמכר אינו זהה לזה המשפיע. הכבוד של ג'ונסון – MBE ב-1996, עמיתת כבוד בפמברוק ב-1999, מדליית קובט ב-2020 – מתגמל שירות ועמידות יותר מאשר מקוריות. המילה הכנה אינה גאונה אלא אסטרטגית מהמעלה הראשונה: נגנית שחשבה קשה יותר על מצוקת הכלי שלה מכל אחד אחר והאריכה ימים יותר מכל התנגדות.
הראשונות
בשנת 1996 מונתה ג'ונסון ל-MBE על שירותים למוזיקה. בשנת 1999 היא הפכה לאישה הראשונה שהיא עמיתת כבוד של קולג' פמברוק, קיימברידג'; בשנת 2016 הבוגרת הראשונה שדיוקנה נחשף שם. בשנת 2020 העניקה לה חברת המוזיקאים בסיטי של לונדון את מדליית קובט על שירותים למוזיקה קאמרית.
שתי הראשונות האלה בפמברוק, ארבע-עשרה ושלושים ואחת שנים לאחר שהגיעה כסטודנטית לתואר ראשון, אומרות משהו על המוסד כמו גם עליה. הקלרינטנית שסירבה ללכת לקולג' למוזיקה סיימה על הקיר של הקולג' שבחרה במקום זאת – המקום היחיד, בסופו של דבר, שיכול היה לתבוע אותה.