הרומן "שיחות בסיציליה" (Conversations in Sicily) הוביל למאסרו של אליו ויטוריני (Elio Vittorini) בשנת 1941, וסימן רגע מכריע בקריירה שלו כסופר אנטי-פשיסטי. הוא נולד בסירקוזה בשנת 1908, ניווט בנוף הפוליטי המשתנה של איטליה במאה ה-20, ובסופו של דבר הפך לדמות מרכזית בנאו-ריאליזם באמצעות עבודתו כעורך, מתרגם ובלשן.
חיים מוקדמים וגלות
ויטוריני בילה את ילדותו במעברים ברחבי סיציליה, בעקבות הקריירה של אביו, עובד רכבת. בשנת 1924 עזב את אזור מגוריו לצמיתות. עיסוקיו המקצועיים הראשוניים כללו עבודה כפועל בניין באזור ונציה ג'וליה (Julian March) ומאוחר יותר כמגיה בפירנצה, תפקיד שממנו פרש בשנת 1934 עקב הרעלת עופרת. כתבי עת ספרותיים החלו לפרסם את כתיבתו בסביבות שנת 1927, אם כי הצנזורה הפשיסטית עיכבה לעיתים קרובות את הפרסום הרשמי של הרומנים שלו, כולל "הציפורן האדומה" (The Red Carnation), עד לאחר מלחמת העולם השנייה.
מעורבות פוליטית וצנזורה
התנגדותו לבניטו מוסוליני (Benito Mussolini) באה לידי ביטוי הן בכתיבתו והן בפעילותו הפוליטית. בשנת 1937 הוא גורש מהמפלגה הפשיסטית הלאומית בשל תמיכתו בצד הרפובליקני במהלך מלחמת האזרחים בספרד. בשנת 1939 התגורר במילאנו, שם נתקלו מאמציו העריכתיים בנוגע לאנתולוגיה של ספרות אמריקאית בדיכוי רשמי. מחויבותו להתנגדות הגיעה לשיאה במעצר בשנת 1942 ובמעורבותו שלאחר מכן במפלגה הקומוניסטית האיטלקית, ששימשה רקע לרומן שלו משנת 1945, "אנשים ולא אנשים" (Men and not Men).
תרומות עריכתיות ותרגום
מעבר לפרוזה שלו, ויטוריני השפיע על הספרות האיטלקית שלאחר המלחמה באמצעות תרגומיו לסופרים אנגלים ואמריקאים, בהם ויליאם פוקנר (William Faulkner), ד. ה. לורנס (D. H. Lawrence), ויליאם סרויאן (William Saroyan) וארנסט המינגוויי (Ernest Hemingway). בשנת 1945 שימש כעורך של "ל'אוניטה" (L'Unità) והשבועון "איל פוליטקניקו" (Il Politecnico). מאוחר יותר, הוא היה שותף להקמת כתב העת התרבותי "איל מנאבו" (Il Menabò) בשנת 1959 עם איטלו קאלווינו (Calvino), תוך התמקדות בהצטלבות שבין ספרות לעידן התעשייתי.
שנים מאוחרות ומורשת
המרד ההונגרי בשנת 1956 עורר הערכה מחדש עמוקה של אמונותיו הפוליטיות, מה שהוביל אותו לפרוש במידה רבה מכתיבת ספרות בדיונית. בעוד שהוא התמודד כמועמד מטעם המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית, שנותיו המאוחרות הוגדרו בעיקר על ידי תקופת עריכתו. הוא מת בשנת 1966 במילאנו, כשהוא מותיר אחריו מספר כתבי יד לא גמורים. מכלול יצירתו נותר מרכיב משמעותי בנאו-ריאליזם האיטלקי, המשקף את מעמדו כאתאיסט וכאינטלקטואל בולט בתקופתו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- לידה: 1908, סירקוזה - פטירה: 1966, מילאנו - עיסוקים עיקריים: סופר, מתרגם, עורך, פרטיזן - אזרחות: איטליה - יצירה בולטת: "שיחות בסיציליה" (1941) - תפנית פוליטית: חבר המפלגה הקומוניסטית האיטלקית, לאחר מכן המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית - שפות: איטלקית ואנגלית
שאלות שקוראים שואלים
### מדוע נכלא אליו ויטוריני בשנת 1941?
הוא נכלא בעקבות פרסום הרומן האנטי-פשיסטי שלו, "שיחות בסיציליה".
### איזו השפעה הייתה לארנסט המינגוויי על עבודתו?
הגישה הסגנונית של המינגוויי השפיעה על כתיבתו של ויטוריני, במיוחד ברומן "שיחות בסיציליה", והמינגוויי סיפק הקדמה למהדורה האמריקאית הראשונה של הספר בשנת 1949.
### האם המשיך לכתוב עד יום מותו?
לא, הוא זנח במידה רבה את כתיבת הפרוזה לאחר שנת 1956, בעקבות אירועי המרד ההונגרי, והקדיש את שנותיו הנותרות לעבודה כעורך.