אדוארד בוכנר (Eduard Buchner)
אדוארד בוכנר (בגרמנית: [ˈeːduaʁt ˈbuːxnɐ]; 20 במאי 1860 – 13 באוגוסט 1917) היה כימאי גרמני ומומחה לתסיסה (המכונה לעיתים זימונולוג), שזכה בפרס נובל לכימיה לשנת 1907 על עבודתו בתחום התסיסה.
ביוגרפיה
### שנים מוקדמות
בוכנר נולד במינכן לאב שהיה רופא ודוקטור שלא מן המניין לרפואה משפטית. אחיו הבכור היה הבקטריולוג הנס ארנסט אוגוסט בוכנר (Hans Ernst August Buchner). בשנת 1884 החל בלימודי כימיה אצל אדולף פון באייר (Adolf von Baeyer) ובוטניקה אצל קרל נגלי (Carl Nägeli) במכון הבוטני במינכן. לאחר תקופה שבה עבד עם אוטו פישר (Otto Fischer) (בן דודו של אמיל פישר) באוניברסיטת ארלנגן, קיבל בוכנר תואר דוקטור מאוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן בשנת 1888 בהנחיית תיאודור קורטיוס (Theodor Curtius).
### קריירה אקדמית
בשנת 1889 מונה בוכנר לעוזר הוראה במעבדה האורגנית של אדולף פון באייר באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן. בשנת 1891 הועלה לדרגת מרצה באותה אוניברסיטה.
בסתיו 1893 עבר בוכנר לאוניברסיטת קיל, ובשנת 1895 מונה לפרופסור. בשנה שלאחר מכן מונה לפרופסור שלא מן המניין לכימיה אנליטית ופרמצבטית במעבדה הכימית של ה' פון פכמן (H. von Pechmann) באוניברסיטת טיבינגן.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →באוקטובר 1898 מונה לראש הקתדרה לכימיה כללית באוניברסיטה החקלאית של ברלין, שם הכשיר את עוזריו באופן עצמאי, וקיבל הסמכה לפרופסורה (Habilitation) בשנת 1900.
בשנת 1909 עבר לאוניברסיטת ברסלאו (שארגונה מחדש הפך אותה לאוניברסיטת ורוצלב בשנת 1945), ובשנת 1911 עבר לאוניברסיטת וירצבורג.
פרס נובל
בוכנר קיבל את פרס נובל לכימיה בשנת 1907. הניסוי שבזכותו זכה בוכנר בפרס נובל כלל הפקת תמצית נטולת תאים מתאי שמרים והוכחה ש"מיץ לחיצה" זה יכול להתסיס סוכר. הדבר היווה מכה נוספת לוויטליזם, בכך שהראה כי נוכחותם של תאי שמרים חיים אינה הכרחית לתסיסה. התמצית נטולת התאים הופקה על ידי שילוב של תאי שמרים יבשים, קוורץ ודיאטומיט, ולאחר מכן כתישת תאי השמרים בעלי ובמרגמה. תערובת זו הפכה לחה כתוצאה מיציאת תכולת תאי השמרים. לאחר שלב זה, התערובת הלחה הועברה תחת מכבש, וה"מיץ" שהתקבל עורבב עם גלוקוז, פרוקטוז או מלטוז, ולאחר מכן נצפתה פליטת פחמן דו-חמצני, לעיתים במשך ימים. בדיקה מיקרוסקופית לא גילתה תאי שמרים חיים בתמצית. בוכנר שיער שתאי שמרים מפרישים חלבונים לסביבתם כדי להתסיס סוכרים, אך מאוחר יותר נמצא שהתסיסה מתרחשת בתוך תאי השמרים. מריה מנסינה (Maria Manasseina) טענה כי גילתה תסיסה ללא תאים דור לפני בוכנר, אך בוכנר וראפ סברו שהיא הייתה משוכנעת סובייקטיבית בקיומו של אנזים לתסיסה, ושראיותיה הניסיוניות לא היו משכנעות.
### חיים אישיים
בוכנר נישא ללוטה שטאל בשנת 1900. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התנדב לצבא הקיסרות הגרמנית והגיע לדרגת מייג'ור, כשהוא מפקד על יחידת הובלת תחמושת בחזית המערבית ולאחר מכן בחזית המזרחית. במרץ 1916 חזר לאוניברסיטת וירצבורג. באפריל 1917 התנדב שוב. ב-11 באוגוסט 1917, בעת שהוצב בפוקשאן, רומניה, הוא נפגע מרסיס פגז בירך השמאלית ומת בבית חולים שדה כעבור יומיים. הוא נהרג בקרב מרששט וקבור בבית העלמין של חיילים גרמנים בפוקשאן.
אף שרבים סבורים כי בקבוק בוכנר ומשפך בוכנר קרויים על שמו, למעשה הם קרויים על שם הכימאי התעשייתי ארנסט בוכנר (Ernst Büchner).
פרסומים
- Eduard Buchner (1897). "Alkoholische Gährung ohne Hefezellen (Vorläufige Mitteilung)". Berichte der Deutschen Chemischen Gesellschaft. 30: 117–124. doi:10.1002/cber.18970300121.
- Eduard Buchner, Rudolf Rapp (1899). "Alkoholische Gährung ohne Hefezellen". Berichte der Deutschen Chemischen Gesellschaft. 32 (2): 2086–2094. doi:10.1002/cber.189903202123.
- Robert Kohler (1971). "The background to Eduard Buchner's discovery of cell-free fermentation". Journal of the History of Biology. 4 (1): 35–61. doi:10.1007/BF00356976. PMID 11609437. S2CID 46573308.
- Robert Kohler (1972). "The reception of Eduard Buchner's discovery of cell-free fermentation". Journal of the History of Biology. 5 (2): 327–353. doi:10.1007/BF00346663. PMID 11610124. S2CID 34944527.