קו הרקיע של לונדון עבר שינוי משמעותי במהלך המאה ה-19 בהנחייתו של דקימוס ברטון (Decimus Burton), אדריכל שהגדיר את האסתטיקה של התנועות הג'ורג'יאניות והתחייה היוונית. הוא נולד בבלומסברי בשנת 1800, והפרקטיקה המקצועית שלו התפתחה לצד הפיתוח המהיר של עיר הבירה, תוך שהוא מותיר מורשת פיזית שממשיכה לעצב את המרקם העירוני של הממלכה המאוחדת.
התפתחות מוקדמת וחינוך
כילד העשירי של יזם הנדל"ן ג'יימס ברטון, קיבל דקימוס את הכשרתו הבסיסית במשרד אביו החל משנת 1816. הוא השלים ניסיון מעשי זה בשיעורי רישום אצל ג'ורג' מדוקס ובלימודים פורמליים בבית הספר טונברידג' (Tonbridge School). בשנת 1817, הוא החל ללמוד בבתי הספר של האקדמיה המלכותית, שם קיבל הדרכה מג'ון סואן. כישרונו המוקדם בא לידי ביטוי בתכנון גשר שזיכה אותו בשבח מהאקדמיה המלכותית לאמנויות.
תכנון עירוני ופרויקטים למגורים
ברטון תרם משמעותית להתרחבות המגורים בלונדון, במיוחד בתוך ריג'נטס פארק (Regent's Park). עבודתו שם כללה את תכנון קורנוול טרס (Cornwall Terrace), יורק טרס (York Terrace), קלרנס טרס (Clarence Terrace) וצ'סטר טרס (Chester Terrace). הוא גם תכנן את בית מגוריו שלו, דה הולם (The Holme), ואת המבנה המקורי של וינפילד האוס (Winfield House). מחוץ ללונדון, הוא יישם את כישורי התכנון שלו בפיתוח עיירות חוף, כולל פליטווד (Fleetwood), פולקסטון (Folkestone) וסנט לאונרדס-און-סי (St Leonards-on-Sea), וכן את אחוזת קלוורלי (Calverley Estate) ברויאל טאנברידג' וולס (Royal Tunbridge Wells).
אדריכלות ציבורית ודקורטיבית
עבודותיו הציבוריות ביססו את המוניטין שלו בשילוב צורה עם פונקציה אזרחית. בלונדון, הוא תכנן את מועדון אתנאום (Athenaeum Club), קרלטון האוס טרס (Carlton House Terrace) וקשת ולינגטון (Wellington Arch). תרומותיו לשטחים הירוקים של הבירה היו נרחבות, וכללו את השערים של הייד פארק, גרין פארק וסנט ג'יימס פארק. יתרה מכך, הוא שימש כאדריכל של האגודה הבוטנית המלכותית משנת 1840, מינוי שהוביל לעבודתו על הבית הממוזג (Temperate House) ובית הדקלים (Palm House) בגני קיו (Kew Gardens).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מעמד מקצועי ומורשת
ברטון שמר על מעמד בולט בחברה הגבוהה ובקהילה האדריכלית המקצועית. הוא היה חבר מייסד וסגן נשיא של המכון המלכותי לאדריכלים בריטים (Royal Institute of British Architects) והחזיק בחברות בחברה המלכותית, בחברה לעתיקות של לונדון (Society of Antiquaries of London) ובחברה המלכותית לאמנויות. הוא נפטר בשנת 1881 בהייד פארק ונקבר בבית הקברות קנסל גרין (Kensal Green Cemetery), לאחר שהקדיש את הקריירה שלו לניווט בדרישות האדריכליות של העידן הג'ורג'יאני והוויקטוריאני.
עובדות מהירות
- נולד: 1800, בלומסברי - נפטר: 1881, הייד פארק - השכלה: בית הספר טונברידג' - עבודה בולטת: קשת ולינגטון - עבודה בולטת: אדלייד קרסנט (Adelaide Crescent) - תנועה: אדריכלות התחייה היוונית - אתר קבורה: בית הקברות קנסל גרין
שאלות נפוצות של קוראים
### אילו תנועות סגנוניות הוביל דקימוס ברטון?
הוא היה אדריכל מרכזי בסגנונות הג'ורג'יאני, התחייה היוונית והתחייה הרומית.
### היכן ניתן למצוא דוגמאות לעבודתו מחוץ ללונדון?
הוא תכנן פיתוחים ברויאל טאנברידג' וולס, פליטווד, פולקסטון וסנט לאונרדס-און-סי.