חוק נאסה, תצפית רפואית שתועדה בשנת 1820, קבע כי המופיליה באה לידי ביטוי אצל זכרים בלבד ומועברת דרך השושלת הנקבית. עקרון אבחנתי זה ביסס את המוניטין של הרופא הגרמני כריסטיאן פרידריך נאסה (Christian Friedrich Nasse), דמות מרכזית בפסיכיאטריה הסומטית בראשית המאה ה-19, אשר ביקש לבסס את הטיפול בבריאות הנפש על בדיקה גופנית קפדנית.
יסודות אקדמיים ועיסוק מוקדם
נאסה, שנולד בבילפלד בשנת 1778, רכש את השכלתו הרפואית באוניברסיטת מרטין לותר בהאלה-ויטנברג. הכשרתו התקיימה בהדרכתו של הפיזיולוג יוהאן כריסטיאן רייל (Johann Christian Reil). במהלך תקופתו בהאלה, הוא טיפח קשרים מקצועיים עם בני דורו, בהם אכים פון ארנים (Achim von Arnim) ופרידריך פון ראומר (Friedrich von Raumer). לאחר סיום לימודיו הפורמליים, הוא חזר לבילפלד כדי להקים מרפאה רפואית, ולבסוף מונה למנהל בית חולים שנועד לשרת את האוכלוסייה מעוטת היכולת.
מתודולוגיה קלינית ופסיכיאטריה סומטית
נאסה בלט כאחד הנציגים העיקריים של האסכולה הסומטית בפסיכיאטריה, אשר שלטה בהגות הרפואית הגרמנית במחצית הראשונה של המאה ה-19. הוא טען כי מחלות נפש מקורן בהפרעות פיזיולוגיות, וניתח באופן ספציפי את יחסי הגומלין שבין הגוף לנפש. הוא ערער על השפעתם של פילוסופים של הטבע, והעדיף גישה פרגמטית שנתנה עדיפות להתבוננות ישירה ליד מיטת החולה. כתוצאה מכך, הוא הפך לתומך בשילוב חוויות קליניות מעשיות ישירות בתוכנית הלימודים של ההרצאות באוניברסיטה.
תקופה מקצועית ותרומות ספרותיות
בשנת 1819 קיבל נאסה משרה פרופסורית באוניברסיטת בון, תפקיד בו החזיק עד מותו בשנת 1851. תרומותיו לספרות הרפואית היו רבות; בשנת 1818 הוא ייסד את כתב העת Zeitschrift für psychische Ärzte. הוא גם שיתף פעולה עם קרל ויגנד מקסימיליאן יעקובי (Carl Wigand Maximilian Jacobi) בכתב העת Zeitschrift für Heilung und Beurtheilung krankhafter Seelenstörungen. תפוקתו הביבליוגרפית כללה יצירות מרכזיות כגון ה-Entwurf einer allgemeinen Pathologie בשלושה כרכים, ה-Handbuch der speziellen Therapie בשני כרכים, ואוסף כתביו משנת 1850, Vermischte Schriften psychologischen und physiologischen Inhalts.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת ועיטורים
לאחר שהוכר על תרומותיו לפסיכיאטריה ולרפואה פנימית, זכה נאסה לעיטור מסדר העיט האדום מדרגה שנייה. הוא היה חבר נבחר באקדמיה הגרמנית למדעים לאופולדינה. הוא הלך לעולמו במרבורג ב-18 באפריל 1851, ביום הולדתו ה-73, ונטמן בבית הקברות העתיק של בון (Alter Friedhof Bonn).
עובדות מהירות
- לידה: 1778, בילפלד - פטירה: 1851, מרבורג - מקצוע: רופא ופסיכיאטר - השכלה: אוניברסיטת מרטין לותר בהאלה-ויטנברג - פרס מרכזי: מסדר העיט האדום מדרגה שנייה - תגלית מפתח: חוק נאסה להעברת המופיליה - חברות: האקדמיה הגרמנית למדעים לאופולדינה
שאלות שקוראים שואלים
### מהו חוק נאסה?
החוק נוסח בשנת 1820, והוא התצפית לפיה המופיליה משפיעה על זכרים אך נישאת ומועברת דרך נקבות.
### מה הייתה הגישה הקלינית של נאסה?
הוא השתייך לאסכולה הסומטית בפסיכיאטריה, אשר התעקשה כי אבחנות לבריאות הנפש חייבות להתבסס על חקירה גופנית של המטופל.