פרסום העיתון היומי הראשון בשפה האיטלקית בארצות הברית, איל פרוגרסו איטלו-אמריקנו (Il Progresso Italo-Americano), החל ב-29 בספטמבר 1880, תחת ניהולו של קרלו ברסוטי (Carlo Barsotti). לאחר שהגיע לעיר ניו יורק בשנת 1872 מעיר הולדתו סן ג'וליאנו טרמה (San Giuliano Terme), הוא ביסס את עצמו כדמות מרכזית בקהילת המהגרים באמצעות בנקאות, עיתונאות וחסות על תשתיות ציבוריות.
התחלות פיננסיות ושירותי מהגרים
לפני התרחבותו לתחום התקשורת, ברסוטי עבד כמנהל עבודה בפרויקטים שונים של בניית מסילות ברזל. עד מהרה הוא עבר לתפקיד של בנקאי (banchista), ושימש כבנקאי פרטי לא רשמי עבור הפזורה האיטלקית. תפקיד זה כלל ניהול העברות כספים לאיטליה, סיוע בהסדרי נסיעה והבטחת תעסוקה למהגרים חדשים. מעבר לבנקאות, הוא השקיע ברשת של בתי הארחה, אם כי מתקנים אלו נתקלו בביקורת משמעותית מצד משקיפים שתיארו את המוסדות כבתי בושת.
הקמת איל פרוגרסו
בספטמבר 1880, לצד וינצ'נצו פולידורי (Vincenzo Polidori), ייסד ברסוטי את איל פרוגרסו איטלו-אמריקנו כדי לספק קול מעורב יותר עבור האוכלוסייה האיטלקית המקומית. המיזם שימש כתגובה ישירה לעיתון ל'אקו ד'איטליה (L'Eco d'Italia) של ג'ובאני פרנצ'סקו סקי דה קאזאלי (Giovanni Francesco Secchi de Casali), שהתעלם מעניינו של פייטרו באלבו (Pietro Balbo). ברסוטי מינה את אדולפו רוסי (Adolfo Rossi), מהגר חסר ניסיון, לעורך הראשי, והצליח להפוך את היומון לעיתון בשפה זרה בעל התפוצה הרחבה ביותר בניו יורק. בעלותו על העיתון חיזקה את פעילותו הבנקאית על ידי העלאת מעמדו הציבורי בקהילה.
חסות ציבורית ודעיכה פיננסית
ברסוטי השתמש בהשפעתו התקשורתית כדי לממן אנדרטאות ציבוריות, כולל פסלים של ג'וזפה גריבלדי (Giuseppe Garibaldi) בוושינגטון סקוור, ג'ובאני דה וראזאנו (Giovanni Da Verrazzano) בבאטרי פארק, ג'וזפה ורדי (Giuseppe Verdi) בורדי סקוור, וכריסטופר קולומבוס (Christopher Columbus) בכיכר קולומבוס. מעמדו הציבורי זיכה אותו בתואר אביר (Cavaliere) מהמלך אומברטו ה-1 (Umberto I) בשנת 1888, לצד הכרה מהצלב האדום האיטלקי וממשלת ונצואלה. למרות הצלחות אלו, המיזמים הפיננסיים שלו כשלו, מה שהוביל להכרזה על פשיטת רגל בשנת 1897 שגרמה להפסדים משמעותיים עבור לקוחותיו המהגרים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חיים מאוחרים ומורשת
בשנותיו האחרונות שמר ברסוטי על קשרים עם איטליה, ובולטת במיוחד תרומתו בסך 250,000 דולר בשנת 1922 לבניית מנהרה מתחת למונטה פיזאנו (Monte Pisano). הוא נשא לאישה את מרגרט הייסט (Margaret Heist) מפרנקפורט בשנת 1875, ונולדו להם שני ילדים, קרלו ואנה. הוא הלך לעולמו ב-30 במרץ 1927, בפורט לי (Fort Lee), ניו ג'רזי, ובאופן ספציפי בקהילת קויטסוויל (Coytesville). חייו גישרו על הפער בין מוצאו בדוכסות הגדולה של טוסקנה לבין מעמדו כבנקאי ומארגן תרבותי מרכזי באמריקה של המאה ה-19.
עובדות מהירות
- נולד: 4 בינואר 1850, סן ג'וליאנו טרמה, איטליה - נפטר: 30 במרץ 1927, פורט לי, ניו ג'רזי - הגירה: ניו יורק, 1872 - הקמת איל פרוגרסו איטלו-אמריקנו: 1880 - פשיטת רגל: 1897 - בת זוג: מרגרט הייסט - תואר: אביר (הוענק ב-1888) - תרומה למנהרת מונטה פיזאנו: 250,000 דולר
שאלות נפוצות
### מדוע הקים קרלו ברסוטי את איל פרוגרסו איטלו-אמריקנו?
הוא ביקש ליצור עיתון קולני ומעורב יותר לאחר שהתקשורת הקיימת לא דיווחה על גזר דין המוות של מהגר איטלקי בשם פייטרו באלבו.
### מה גרם לקריסת העסק הפיננסי שלו?
ברסוטי הכריז על פשיטת רגל בשנת 1897 לאחר ניסיון להרחיב במהירות את פעולות הבנקאות הלא רשמיות שלו.