לואיס אנטוניו בליסאריו ולאסקו באראונה (Luis Antonio Belisario Velasco Baraona) חתם על ה'קארטה דה לוס טרסה' (Carta de los Trece), הצהרה פומבית שגינתה את ההפיכה הצבאית בצ'ילה ב-1973, יומיים בלבד לאחר הדחת הממשלה הנבחרת. מעשה התנגדות פוליטי זה הגדיר את מסלולו כחבר לכל החיים במפלגה הנוצרית-דמוקרטית ודמות מרכזית בשיקום ובתחזוקה של הדמוקרטיה הצ'יליאנית.
התנגדות לשלטון הצבאי
ולאסקו הצטרף למפלגה הנוצרית-דמוקרטית (PDC) בשנת 1957, ובסופו של דבר הפך למזכיר הלאומי של המפלגה ב-1971 תחת הסנאטור רנאן פואנטה-אלבה (Renán Fuentealba). בעקבות ההפיכה ב-1973 בהובלת אוגוסטו פינושה (Augusto Pinochet), הוא ניצל את תפקידו כמנכ"ל 'ראדיו פרזידנטה בלמסדה' (Radio Presidente Balmaceda) כדי לתעד דיכוי פוליטי והפרות זכויות אדם. התחנה שימשה כפלטפורמה קריטית למסרים של הכנסייה הקתולית ומידע מארגוני זכויות אדם שנתקלו בצנזורה מדינתית במקומות אחרים. ב-1976, הרשויות הצבאיות הענישו אותו על התרסה זו בכך שהגלו אותו לעיירה הנידחת פוטרה (Putre) וסגרו את פעילות תחנת הרדיו.
תקופת המעבר והמנהל הציבורי
עם השיבה לממשל דמוקרטי ב-1990, מינה הנשיא פטריסיו איילווין (Patricio Aylwin) את ולאסקו לתפקיד סגן שר הפנים. בשל תזמון מנהלי ספציפי, הוא מילא את התפקיד החריג של הפקיד האחרון שמונה תחת הדיקטטורה והראשון של העידן הדמוקרטי. הוא החזיק בתפקיד זה במשך תשע שנים תחת הנשיאים פטריסיו איילווין ואדוארדו פריי רואיס-טאגלה (Eduardo Frei Ruiz-Tagle), תוך ניהול הסדר הציבורי וסוגיות ביטחון פנים במהלך תקופת מעבר פוליטית עדינה שכללה התמודדות עם קבוצות התנגדות חמושות שנותרו.
כהונה מיניסטריאלית וחיים ציבוריים מאוחרים
בשנת 2006, הנשיאה מישל בצ'לט (Michelle Bachelet) מינתה את ולאסקו לשר הפנים. תקופת כהונתו כללה ניהול אתגרים לאומיים משמעותיים, בולטים שבהם היו הפגנות הסטודנטים ב-2006. הוא התפטר מהקבינט בינואר 2008 בשל מחלוקות פנימיות בנוגע למימון מערכת התחבורה 'טרנסנטיאגו' (Transantiago), אותה ראה כסכסוך חוקתי. מחוץ לעבודתו הפוליטית העיקרית, הוא כיהן כשגריר צ'ילה בפורטוגל וכנשיא המועצה הלאומית לטלוויזיה. בשנת 1992, הוא התנגד באופן בולט לניסיונות דתיים לאסור על להקת איירון מיידן (Iron Maiden) להופיע בצ'ילה, תוך ציון האופי החילוני של המדינה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מוות ומורשת
ולאסקו נפטר ב-24 באוגוסט 2023 בביתו שבספאלר (Zapallar), בגיל 87, לאחר תקופה ארוכה של מחלה. פטירתו הובילה את ממשלת צ'ילה להכריז על יומיים של אבל לאומי כדי להוקיר את תרומתו ליציבות האזרחית ואת הגנתו ארוכת השנים על התהליכים הדמוקרטיים. לאורך הקריירה שלו, הוענק לו העיטור 'הצלב הגדול של מסדר שמש פרו'.
עובדות מהירות
- לידה: 1936, סנטיאגו, צ'ילה - מוות: 24 באוגוסט 2023, ספאלר, צ'ילה - שיוך פוליטי: המפלגה הנוצרית-דמוקרטית - שר הפנים: 2006-2008 - פרס בולט: הצלב הגדול של מסדר שמש פרו - תפקיד מפתח: מנכ"ל 'ראדיו פרזידנטה בלמסדה' - הופעה ציבורית מאוחרת: משאל העם החוקתי ב-2022
שאלות שקוראים שואלים
### מה הייתה 'מכתב ה-13'?
זו הייתה הצהרה פומבית עליה חתמו ולאסקו ושנים-עשר אחרים יומיים לאחר ההפיכה ב-1973, המגנה את ההפיכה הצבאית נגד הממשלה הנבחרת.
### מדוע התפטר ולאסקו מתפקיד שר הפנים?
הוא התפטר בינואר 2008 בשל חילוקי דעות עם הקבינט בנוגע למימון פרויקט התחבורה הציבורית 'טרנסנטיאגו'.