> ברתולومه אסטבן מוריו (Bartolomé Esteban Murillo) היה צייר ספרדי מתקופת הבארוק. אף שהוא ידוע בעיקר בזכות יצירותיו הדתיות, מוריו הפיק גם מספר ניכר של ציורים של נשים וילדים בני תקופתו. דיוקנאות ריאליסטיים וחיים אלו של מוכרות פרחים, נערי רחוב וקבצנים מהווים תיעוד נרחב ומושך של חיי היומיום בתקופתו.
ילדות
מוריו נולד לגספר אסטבן (Gaspar Esteban) ומריה פרס (María Pérez). ייתכן שנולד בסביליה (Seville) או בפילאס (Pilas), עיירה אנדלוסית קטנה יותר. ברור כי הוטבל בסביליה בשנת 1618, כבן הצעיר במשפחה בת ארבעה עשר ילדים. אביו היה ספר ומנתח. לאחר שהוריו מתו בשנים 1627 ו-1628, הוא הפך לחסותו של בעל אחותו, חואן אגוסטין לגארס (Juan Agustín Lagares). מוריו מיעט להשתמש בשם המשפחה של אביו, ובמקום זאת אימץ את שם המשפחה של סבתו מצד אמו, אלווירה מוריו (Elvira Murillo).
קריירה
מוריו החל את לימודי האמנות שלו בסביליה אצל חואן דל קסטיו (Juan del Castillo), שהיה קרוב משפחה של אמו; דודו של מוריו, אנטוניו פרס (Antonio Pérez), היה גם הוא צייר. יצירותיו הראשונות הושפעו מזורבאן (Zurbarán), חוספה דה ריברה (Jusepe de Ribera) ואלונסו קאנו (Alonzo Cano), והוא חלק עמם גישה ריאליסטית מובהקת. חשיבותה המסחרית הגדולה של סביליה באותה עת הבטיחה שהוא יהיה נתון להשפעות אמנותיות מאזורים אחרים. הוא התוודע לציור הפלמי ול-"מסה על תמונות קדושות" (Treatise on Sacred Images) מאת מולאנוס (Molanus), יאן ואן דר מולן (Ian van der Meulen). ככל שציורו התפתח, עבודותיו החשובות יותר התפתחו לעבר הסגנון המלוטש שהתאים לטעמם של הבורגנות והאצולה של התקופה, דבר שהודגם במיוחד בציוריו הדתיים הקתוליים.
בשנת 1642, בגיל 26, הוא עבר למדריד, שם סביר להניח שהתוודע לעבודתו של ולאסקס (Velázquez), והיה רואה את עבודותיהם של אמנים ונציאנים ופלמים באוספים המלכותיים; הצבעים העשירים והצורות המעוצבות ברכות בעבודתו המאוחרת מעידים על השפעות אלו. בשנת 1645 חזר לסביליה ונשא לאישה את ביאטריס קבררה אי ויאלובוס (Beatriz Cabrera y Villalobos), שאיתה הביא לעולם בסופו של דבר אחד-עשר ילדים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →באותה שנה צייר אחד-עשר קנבסים עבור מנזר סן פרנסיסקו אל גרנדה (St. Francisco el Grande) בסביליה. יצירות אלו המתארות את נסי הקדושים הפרנציסקנים משתנות בין הטנבריזם הזורבאנסקי של "האקסטזה של פרנציסקוס הקדוש" לבין סגנון מואר ברכות כפי שמופיע ב-"מותה של קלרה הקדושה", שהפך לאופייני לעבודתו הבוגרת של מוריו. לדברי היסטוריונית האמנות מנואלה ב. מנה מרקס (Manuela B. Mena Marqués), "ב... 'ההתעלות של גילס הקדוש' (הידועה בדרך כלל בשם 'מטבח המלאכים', פריז, מוזיאון הלובר) וב'מותה של קלרה הקדושה' (דרזדן, גמלדגלרי אלטה מייסטר), האלמנטים האופייניים לעבודתו של מוריו כבר ניכרים: האלגנטיות והיופי של הדמויות הנשיות והמלאכים, הריאליזם של פרטי הטבע הדומם והמיזוג של המציאות עם העולם הרוחני, אשר מפותח בצורה יוצאת דופן בחלק מהקומפוזיציות."
כמו כן הושלם בסביבות 1645 הראשון מבין ציורי הילדים הרבים של מוריו, "הקבצן הצעיר" (The Young Beggar) ממוזיאון הלובר, שבו ניכרת השפעתו של ולאסקס. בעקבות השלמת זוג תמונות לקתדרלת סביליה, הוא החל להתמחות בנושאים שהביאו לו את הצלחותיו הגדולות ביותר: הבתולה והילד וההתעברות ללא חטא.
המשפחה הקדושה עם כלב, סביבות 1645–1650, מוזיאון הפראדו
לאחר תקופה נוספת במדריד, בין השנים 1658 ל-1660, הוא חזר לסביליה. כאן הוא היה אחד ממייסדי האקדמיה לאמנות (Academia de Bellas Artes), וחלק את הנהלתה, בשנת 1660, עם האדריכל פרנסיסקו הררה הצעיר (Francisco Herrera the Younger). זו הייתה תקופת פעילותו הגדולה ביותר, והוא קיבל עמלות חשובות רבות, ביניהן מזבחות למנזר האוגוסטיני, הציורים עבור סנטה מריה לה בלנקה (Santa María la Blanca) שהושלמו ב-1665, ואחרים. הוא מת בסביליה בשנת 1682, חודשים ספורים לאחר שנפל מפיגום בעת שעבד על ציור קיר בכנסיית הקפוצ'ינים (Capuchines) בקדיס (Cádiz).
מורשת
למוריו היו תלמידים וחסידים רבים. החיקוי הפורה של ציוריו הבטיח את המוניטין שלו בספרד ואת תהילתו ברחבי אירופה, ולפני המאה ה-19 יצירתו הייתה ידועה יותר מזו של כל אמן ספרדי אחר. אמנים שהושפעו מסגנונו כוללים את גיינסבורו (Gainsborough) וגרוז (Greuze). גוגל ציינה 400 שנה להולדתו של מוריו עם דודל ב-29 בנובמבר 2018.
אוספים ציבוריים
מוזיאון הפראדו (Museo del Prado) במדריד; מוזיאון הארמיטאז' (Hermitage Museum) בסנט פטרסבורג, רוסיה, עם יצירות כגון "נער עם כלב"; ואוסף וואלאס (Wallace Collection) בלונדון הם בין המוזיאונים המחזיקים ביצירות של מוריו. הציור שלו "הכתרת אם האלוהים בשמים" מוצג בבזיליקת סנט ג'וזף פרוטו-קתדרלה (Basilica of St. Joseph Proto-Cathedral) בבארדסטאון, קנטקי. הציור שלו "ישו על הצלב" נמצא במוזיאון טימקן לאמנות (Timken Museum of Art) בסן דייגו. "ישו לאחר ההלקאה" נמצא במוזיאון האמנות קראנרט (Krannert Art Museum), שמפיין, אילינוי. עבודתו נמצאת גם במוזיאון לאמנות מאבי-גרר (Mabee-Gerrer Museum of Art) בשוני, אוקלהומה, ובמוזיאון מדואוס (Meadows Museum) באוניברסיטת סאות'רן מתודיסט בדאלאס, טקסס.