ארדיטו דזיו

ארדיטו דזיו (Ardito Desio) גשר על פני התקופה שבין חקר השטח המסורתי לבין המחקר הגיאופיזי המודרני, בקריירה שהובילה אותו מהסהרה הלובית ועד לבסיס הר האוורסט. חייו המקצועיים כגיאולוג וכמטפס הרים ראו אותו חוצה סביבות מגוונות ברחבי אירופה, אפריקה ואסיה, מה שהוביל למורשת של מאה שנים שהוגדרה על ידי תפוקה מדעית עצומה.

בסיס אקדמי ושירות צבאי מוקדם

דזיו נולד בפלמנובה (Palmanova) בשנת 1897, והשלים את השכלתו הפורמלית באוניברסיטת פירנצה בין השנים 1916 ו-1920, שם קיבל תואר במדעי הטבע. שנותיו המעצבות נקטעו על ידי מלחמת העולם הראשונה, שבמהלכה שירת כחייל ביחידת האלפיני (Alpini) ונפל בשבי הכוחות האוסטריים על הר פאסוביו (Mount Pasubio). לאחר הסכסוך, הוא המשיך בלימודי גיאולוגיה מתקדמים ומילא תפקידי עוזר באוניברסיטאות פירנצה, פאביה ומילאנו. משנת 1932 ועד 1972, הוא כיהן כפרופסור לגיאולוגיה יישומית בבית הספר להנדסה של מילאנו, ובסופו של דבר הפך לפרופסור אמריטוס בשנת 1973.

משלחות גיאולוגיות באפריקה

המחקר המדעי של דזיו באפריקה החל בשנת 1926 עם משלחת לנווה המדבר ג'ע'בוב (Jaghbub). לאורך שנות ה-30, הוא הוביל סקרים נרחבים ברחבי לוב, כולל חציית הסהרה בעזרת גמלים. כמנהל הסקר הגיאולוגי הלובי בין השנים 1936 ל-1940, הוא ערך מחקרים קריטיים שהובילו לגילוי נפט טבעי ומרבצי קרנליט, כמו גם אקוויפרים ארטזיים שהיו חיוניים לחקלאות האזורית. בתקופה זו הוא סקר גם את אתיופיה וצפון אלבניה, תוך התמקדות בפוטנציאל כרייה ומרבצי מינרלים כמו זהב ומוליבדניט.

חקר הרים באסיה וה-K2

התעניינותו בגיאולוגיה של גבהים פרחה באסיה, החל מהמשלחת הגיאוגרפית האיטלקית לקאראקורום בשנת 1929. בשנת 1933, הוא הוביל משלחת לאיראן שכללה טיפוס מוצלח על הר דמאוונד (Mount Damāvand). בין השנים 1952 ל-1955, דזיו הוביל שלוש משלחות גדולות לרכסי הקאראקורום והינדו-כוש. משימות אלו כללו את הטיפוס הראשון על ה-K2, הפסגה השנייה בגובהה בעולם, ואיסוף נתונים אתנוגרפיים וגיאופיזיים נרחבים שתועדו בשמונה כרכים מדעיים.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

קריירה מאוחרת ומורשת מדעית

בעשוריו המאוחרים, המשיך דזיו לארגן פרויקטים מחקריים מורכבים, כולל עבודה גיאואידרולוגית בבורמה ומחקרים גיאולוגיים בפיליפינים. בשנת 1980, הוא חצה את דרום טיבט בהזמנת האקדמיה הסינית למדעים (Academia Sinica). בשנת 1989, הוא הקים את ה"פירמידה", מעבדה בגובה רב למחקר רב-תחומי הממוקמת בגובה 5,050 מטרים ליד הר האוורסט. כחבר באקדמיה הלאומית דיי לינצ'י (Accademia Nazionale dei Lincei), הוא קיבל את מדליית המייסד בשנת 1957 ואת עיטור צלב האביר הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית. דזיו מת ברומא בשנת 2001 בגיל 104.

עובדות מהירות

- נולד: 1897, פלמנובה, איטליה - נפטר: 2001, רומא, איטליה - מקצוע: גיאולוג, חוקר ארצות, קרטוגרף, מטפס הרים - תגלית מפתח: נפט טבעי בלוב, 1938 - תפקיד אקדמי בכיר: פרופסור אמריטוס, אוניברסיטת מילאנו - פרס בולט: מדליית המייסד (1957) - מבנה בולט: מעבדת הפירמידה בהר האוורסט (1989) - שירות צבאי: חיל האלפיני, מלחמת העולם הראשונה

שאלות שקוראים שואלים

### מה היה תפקידו של דזיו בפיתוח משאבי הטבע של לוב?

הוא ניהל את הסקר הגיאולוגי הלובי בין השנים 1936 ל-1940, שם גילה נפט טבעי, מרבצי קרנליט ואקוויפרים ארטזיים שסייעו לפיתוח החקלאי.

### מהי הפירמידה?

זוהי מעבדה טרומית בצורת פירמידה למחקר מדעי בגובה רב, שדזיו הקים בגובה 5,050 מטרים על הר האוורסט בשנת 1989.