אנטוניו נגרי (Antonio Negri) התגלה כדמות משמעותית בתיאוריה הפוליטית האוטונומיסטית, קריירה אקדמית שנקטעה על ידי מאסר ועשורים של גלות. הוא איזן את זמנו בין הוראה במוסדות כמו אוניברסיטת פדובה ואוניברסיטת פריז 8, לבין מעורבות בתנועות פוליטיות רדיקליות שקראו תיגר על המבנים המוסדיים של המדינה האיטלקית במהלך סוף המאה ה-20.
גיבוש אינטלקטואלי מוקדם
יליד פדובה בשנת 1933, נגרי השתתף בתחילה בארגון הנוער אציונה קטוליקה (Azione Cattolica) לפני שאימץ אידיאולוגיות קומוניסטיות בשנות ה-50. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת פדובה, הוא עבר לתפקיד אקדמי בהוראת תיאוריה של המדינה והמשפט החוקתי. לאורך שנות ה-60, הוא הפך לדמות מרכזית בתנועת האופראיזמו (Operaismo), ותורם לכתבי עת כמו קואדרני רוסי (Quaderni Rossi) וקלאסה אופראיה (Classe Operaia), שהתמקדו בתפקיד מעמד הפועלים בתוך מערכות קפיטליסטיות.
אקטיביזם פוליטי וסכסוך משפטי
בשנת 1969, סייע נגרי להקים את קבוצת פוטרה אופראיו (Potere Operaio), שביקשה לגייס את כוח העובדים. עד סוף שנות ה-70, הוא עמד בפני האשמות פליליות חמורות הקשורות לבריגדות האדומות, כולל אישומים הקשורים לחטיפתו ורציחתו של אלדו מורו (Aldo Moro). אף שהאישומים החמורים ביותר בוטלו בסופו של דבר, הוא נידון למאסר בגין אחריותו המוסרית לפעולות אחרות של אלימות פוליטית. הליכים משפטיים אלו הפכו למוקד של ויכוחים בנוגע לממשק שבין חיים אינטלקטואליים ופעילות קיצונית באיטליה.
גלות ועשייה אקדמית
במהלך תקופה של תסיסה פוליטית, נבחר נגרי לבית הנבחרים האיטלקי בשנת 1983, מה שהעניק לו חסינות זמנית מכליאה. עם אובדן מעמד זה, הוא נמלט לצרפת, שם שהה במשך 14 שנים תחת הגנת דוקטרינת מיטראן. במהלך גלות זו, הוא לימד באוניברסיטת פריז 8 ובקולז' הבינלאומי לפילוסופיה (Collège international de philosophie). הוא חזר לאיטליה בשנת 1997 כדי לרצות את יתרת מאסרו, תקופה שבה המשיך בכתיבתו הפורייה על גלובליזציה וביופוליטיקה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת ועבודות בולטות
נגרי חיבר טקסטים משפיעים רבים שבחנו את האבולוציה של מבני כוח גלובליים. עבודתו המוכרת ביותר, אימפריה (Empire), ניתחה את האופי המשתנה של הריבונות בעולם גלובלי. תרומותיו לפילוסופיה פוליטית התמקדו לעיתים קרובות במושג ה'קומונס' (המשאבים המשותפים) ובמאבק המתמשך בין עבודה לכוחות מוסדיים. הוא הלך לעולמו בשנת 2023 בווילז'ואיף (Villejuif), והותיר אחריו גוף עבודה שממשיך להזין דיונים על ממשל פוליטי מודרני.
עובדות מהירות
- נולד: 1933, פדובה, איטליה - נפטר: 2023, וילז'ואיף, צרפת - תחום עיקרי: פילוסופיה פוליטית - עבודה בולטת: אימפריה - כהונה פוליטית: חבר בית הנבחרים (1983–1987) - תנועות מפתח: אוטונומיזם, פועליזם - שפות: איטלקית, צרפתית
שאלות שקוראים שואלים
### מה היה המוקד האקדמי העיקרי של אנטוניו נגרי?
הוא התמקד בפילוסופיה פוליטית, תוך חקירה ספציפית של גלובליזציה, ביופוליטיקה, מאבק מעמדי ומושג המשאבים המשותפים.
### האם נגרי החזיק במשרה פוליטית כלשהי?
כן, הוא כיהן כחבר בבית הנבחרים של הרפובליקה האיטלקית בין השנים 1983 ל-1987.