החזית האחורית של פאלאצו ג'וסטיניאן-רקאנאטי (Palazzo Giustinian-Recanati) על גדות ה-Zattere נותרה עדות לדיוק הטכני של אנטוניו דיידו (Antonio Diedo). הוא נולד בשנת 1772 בוונציה, פעל כדמות מרכזית באדריכלות ובפוליטיקה הוונציאנית, והותיר מורשת מבנית ברחבי הרפובליקה של ונציה באמצעות עבודתו כאדריכל וכבנאי ראשי עד למותו בשנת 1847.
הכשרה מעצבת
הוא נולד למשפחות האצולה הוונציאניות דיידו ופריולי (Priuli), וחייו המוקדמים כללו תקופה בסמינר בפדובה (Padua). הכשרתו האדריכלית הפורמלית התקיימה תחת הדרכתו של ג'אקומו (Giacomo), הידוע גם בשם יאקופו (Jacopo) אלברטולי (Albertolli), שהיה אחיינו של ג'וקונדו אלברטולי (Giocondo Albertolli). תקופה זו הניחה את היסודות הקלאסיים שאפיינו את עבודתו המקצועית בהמשך.
תרומות אקדמיות וספרותיות
דיידו הרחיב את השפעתו מעבר לשולחן השרטוט בכתיבת מאמרים שבחנו עקרונות היסטוריים ואסתטיים. בשנת 1805 הוא הציג נאום על אדריכלות ודיסרטציה בנושא חיקוי סגנונות עתיקים ב-Accademia Veneta dei Filareti. כתיבתו התרחבה גם ל-Giornale di Padova, שם פרסם מאמר בנוגע ליופי הפרופורציונלי שנמצא בעבודתו של יאקופו קוורינגי (Jacopo Querenghi). מאוחר יותר הוא החזיק במשרות פרופסור ומזכיר באקדמיה לאמנויות יפות של ונציה.
פרויקטים אדריכליים
תיק העבודות שלו השתרע על פני תפקידים שונים, כולל תכנונים כנסייתיים, מגורים ואזרחיים. תרומות מרכזיות בוונציה כללו שינויים בחזית כנסיית סן מאוריציו (San Maurizio) והאורטוריום בבית גרימאני-וצלאר (Casa Grimani-Wetzlar). מחוץ לעיר, הוא תכנן את מגדלי הפעמונים עבור סן ויטו (San Vito) באסולו (Asolo) והעיירה פיוונה רוקטה (Piovene Rocchette), וכן את חזית הדואומו של סקיו (Schio). פרויקטים נוספים נעו בין גרם המדרגות הראשי בבית קונטאריני (Casa Contarini) בפונטה די ברנטה (Ponte di Brenta) ועד למזבחות הממוקמים בכנסיית סן פייטרו (San Pietro) בבלונו (Belluno).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מעמד פוליטי וציבורי
מעבר לעבודתו העיצובית, דיידו השתתף בנוף הפוליטי של אזורו. מעמדו בתוך הסדר הממוסד הוכר בשנת 1838 כאשר הקיסר האוסטרי פרדיננד הראשון (Ferdinand I) מינה אותו לאביר במסדר כתר הברזל (Order of the Iron Crown). הוא נותר פעיל בעיר הולדתו עד למותו בשנת 1847.
עובדות מהירות
- נולד: 1772, ונציה - נפטר: 1847, ונציה - תחום עיקרי: אדריכלות קלאסית - תפקיד בולט: פרופסור באקדמיה לאמנויות יפות של ונציה - כיבודים: אביר מסדר כתר הברזל - מורה: ג'אקומו אלברטולי
שאלות נפוצות של קוראים
### באילו תפקידים אקדמיים החזיק אנטוניו דיידו?
הוא שימש כמזכיר וכפרופסור באקדמיה לאמנויות יפות של ונציה.
### איזה כיבוד מרכזי קיבל דיידו בשנת 1838?
הוא זכה לתואר אבירות במסדר כתר הברזל על ידי הקיסר האוסטרי פרדיננד הראשון.