הכרזת הקיסרות הגרמנית באולם המראות בוורסאי הפכה לנושא המכונן בקריירה של אנטון פון ורנר (Anton von Werner). לאחר שקיבל הזמנה לתעד אירוע מכריע זה בינואר 1871, הוא ביסס את מעמדו כדמות מרכזית בתיעוד מלחמת צרפת-פרוסיה ואיחודה המאוחר של הקיסרות הגרמנית באמצעות סגנון ריאליסטי מובהק.
חינוך מוקדם והשפעות
ורנר נולד בשנת 1843 בפרנקפורט (אודר) (Frankfurt (Oder)), ובשנת 1857 החל התמחות בציור דקורטיבי. הכשרתו הרשמית החלה בשנת 1860 באקדמיה הפרוסית לאמנויות בברלין, ולאחריה למד באקדמיה לאמנויות יפות בקרלסרוהה. בתקופה זו למד אצל יוהאן וילהלם שירמר (Johann Wilhelm Schirmer), לודוויג דה קודר (Ludwig des Coudres), אדולף שרדר (Adolf Schroedter) וקרל פרידריך לסינג (Karl Friedrich Lessing). חוויותיו בפריז בשנים 1865 ו-1867 חשפו אותו ליצירותיהם ההיסטוריות של ז'אן-אוגוסט-דומיניק אנגר (Jean-Auguste-Dominique Ingres), אז'ן דלקרואה (Eugène Delacroix) וארנסט מסונייה (Ernest Meissonier), בעוד שהות מאוחרת יותר ברומא הפגישה אותו עם אנסלם פוירבך (Anselm Feuerbach).
תיעוד מלחמה וחסות מלכותית
באוקטובר 1870 הצטרף ורנר למטה הקורפוס השלישי תחת פיקודו של הנסיך פרידריך וילהלם מפריסיה. קרבה זו להנהגה הצבאית סיפקה את הבסיס ליצירותיו ההיסטוריות הבולטות ביותר, בהן 'כניעת סדאן' ותיאור המפגש בין אוטו פון ביסמרק (Otto von Bismarck) לנפוליאון השלישי. גישה זו למוקדי הכוח הובילה לקשר ארוך שנים עם משפחת המלוכה הגרמנית, שזיכה אותו לבסוף בחסותם של הקיסרים וילהלם הראשון, פרידריך השלישי ווילהלם השני.
מנהיגות אקדמית וקריירה מאוחרת
ורנר עבר לתפקידים אדמיניסטרטיביים במוסדות האמנות הגרמניים וקיבל משרת פרופסור באקדמיה של ברלין בשנת 1873. בשנת 1875 מונה למנהל המוסד, שנודע לימים כאוניברסיטת ברלין לאמנויות. מעבר לתפקידיו המנהליים, הוא ניהל את הגלריה הלאומית (Nationalgalerie) בברלין החל משנת 1909. לאורך הקריירה שלו שמר על חברות מקצועית באגודת אמני ברלין ובאקדמיה המלכותית השוודית לאמנויות יפות.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הזמנות ציבוריות ועיטורים
מעבר לציור על קנבס, תרם ורנר לנוף העירוני של ברלין באמצעות עיצוב יריעה גדולה (velarium) לכבוד כניסתם המנצחת של הכוחות הגרמניים, ששימשה מאוחר יותר כסקיצה לפסיפסי זכוכית צבעונית בפורטיקו של עמוד הניצחון. תרומתו לאמנות הוכרה ב'מסדר מקסימיליאן הבווארי למדע ואמנות' בשנת 1887 וב'מסדר העיט האדום' מדרגה ראשונה. הוא נפטר בברלין בשנת 1915 ונקבר בבית הקברות Alter Friedhof der Zwölf-Apostel-Gemeinde.
עובדות מהירות
- נולד: 1843, פרנקפורט (אודר) - נפטר: 1915, ברלין - תחום: ציור היסטורי - אזרחות: ממלכת פרוסיה - השכלה: האקדמיה הפרוסית לאמנויות - תפקיד בולט: מנהל האקדמיה של ברלין (1875) - אתר קבורה: Alter Friedhof der Zwölf-Apostel-Gemeinde
שאלות נפוצות של קוראים
### איזה עימות מרכזי הגדיר את עבודתו?
הוא ידוע בעיקר בזכות תיעוד מלחמת צרפת-פרוסיה.
### האם הוא עבד עבור הממשלה הגרמנית?
כן, הוא קיבל הזמנות רבות מהמדינה ושימש כמנהל הגלריה הלאומית בברלין.