אנתוני מאקי (Anthony Mackie): מבמת ג'וליארד ועד קפטן אמריקה
בסרט 8 מייל (8 Mile), סרטו הראשון, הוא גילם את היריב הלעגני פאפא דוק, כשהוא ניצב מול אמינם בקרב ראפ בדטרויט. שני עשורים לאחר מכן הופקד בידיו המגן של קפטן אמריקה, הדבר הקרוב ביותר לכתר שיש לשובר הקופות האמריקאי המודרני להציע. בין שתי נקודות אלו טמונה אחת הקריירות הממושמעות ביותר במשחק העכשווי: ילד מניו אורלינס בעל הכשרה קונסרבטוריונית שעבר בין מחזות של אוגוסט וילסון בברודוויי לבין הזיכיון הגדול ביותר עלי אדמות, מבלי להיראות כמתאמץ מעולם.
שורשים בניו אורלינס
אנתוני דוויין מאקי נולד ב-23 בספטמבר 1978 בניו אורלינס, בנם של וילי מאקי האב, נגר וקבלן קירוי, ומרתה גורדון. אחיו הגדול קלווין הפך לפרופסור להנדסה באוניברסיטת טוליין, ואנתוני נטה בתחילה להנדסה בעצמו לפני שהאמנויות משכו אותו לכיוון אחר. הוא למד במרכז ניו אורלינס לאמנויות יצירה ובבית הספר לאמנויות של צפון קרוליינה לפני שהתקבל למחלקה לדרמה של בית הספר ג'וליארד (Juilliard School), וסיים את לימודיו עם קבוצה 30 המהוללת בשנת 2001 לצד לי פייס וטרייסי תומס. מאז הוא דיבר רבות על מלאכת המשחק כטבילה בתפקיד, בטענה שהדרך להגשים חלומות גדולים היא "ללמוד כל מה שיש לדעת על הדבר שאתה רודף אחריו", והפציר בשחקנים צעירים לעולם לא לתת לחוסר הביטחון של אחרים להגדיר את התשוקה שלהם. מאקי גם פתח בדבר התמודדותו עם דיסלקציה, עובדה שמעניקה לשליטתו בטקסטים תיאטרליים דחוסים משקל נוסף.
איש של התיאטרון
לפני הוליווד, מאקי היה חיית במה. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו מחוץ לברודוויי בשנת 2001 בתפקיד טופאק שאקור במחזה Up Against the Wind, זכה בפרס אובי (Obie Award) בשנה שלאחר מכן על תפקידו במחזה Talk, והגיע לברודוויי בשנת 2003 בחידוש למחזה של אוגוסט וילסון Ma Rainey's Black Bottom. הוא חזר ליצירותיו של וילסון שוב ושוב, הופיע במחזה A Soldier's Play, גילם דמות בהבכאיות (The Bacchae) במסגרת שייקספיר בפארק, וחלק במת ברודוויי עם כריסטופר ווקן במחזה של מרטין מקדונה A Behanding in Spokane בשנת 2010. ביסוס זה בשפה ובהופעה חיה הוא הבסיס לכל מה שבא לאחר מכן.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פריצה בקולנוע
אחרי 8 מייל (2002), מאקי זכה למועמדות לפרס אינדפנדנט ספיריט על תפקידו הראשי הראשון ב-Brother to Brother (2003) וקיבל תפקיד קטן בסרט עטור האוסקר מיליון דולר בייבי (2004). פריצת הדרך האמיתית שלו הגיעה בסרטה של קתרין ביגלו מטען הכאב (The Hurt Locker, 2008), שם דמותו כסמל ג'יי.טי. סנבורן סיפקה את המצפון הזהיר מול חבלן הפצצות הפזיז שגילם ג'רמי רנר. ההופעה זיכתה אותו בפרס איגוד מבקרי הקולנוע האפרו-אמריקאים ועזרה לבסס סרט שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר. בהמשך גילם שוב את טופאק בסרט Notorious, מנהיג כנופיה ב-השנאה שנתתם (The Hate U Give), וברוקר נשמות בההסתגלות (The Adjustment Bureau).
ירושת המגן
בשנת 2014 הצטרף מאקי ליקום הקולנועי של מארוול בתפקיד סם וילסון, הפלקון, בסרט קפטן אמריקה: חייל החורף, והפך לדמות קבועה בסאגת הנוקמים. סדרת דיסני+ הפלקון וחייל החורף (2021) העלתה את וילסון למרכז הסיפור והכינה את הקרקע למעבר שהפך את מאקי לכוכב הראשי של קפטן אמריקה: עולם אמיץ חדש בשנת 2025, עם סרטי הנוקמים נוספים שעתידים לבוא. מעבר למארוול, הוא כיכב בסדרה של נטפליקס פחמן משודרג (Altered Carbon) וב-Twisted Metal של פיקוק, שאותה גם הפיק, וזכה למועמדותו הראשונה לפרס אמי לבידור בפריים טיים בשנת 2025 על הופעה פארודית עצמית בסדרה The Studio של אפל TV+.
מדוע אנתוני מכונה גאון
מאקי אינו מתואר בדרך כלל כגאון, וככל הנראה הוא יהיה הראשון לדחות את המילה הזו. מה שהראיות תומכות בו הוא משהו קונקרטי יותר: הוא בעל מלאכה מאומן היטב ורב-גוני שהמיומנות הספציפית שלו היא טווח משחק. האיכות הקוגניטיבית שפועלת כאן היא סוג של הסתגלות ממושמעת, היכולת לשאת את השליטה ברמה של ג'וליארד במקצבים של אוגוסט וילסון אל סט צילומים של מארוול ובחזרה, מבלי שהתפרים ייראו. הפילוסופיה שלו, ששליטה נובעת מלמידת כל מה שניתן על האמנות שלך, מתארת מוסר עבודה ולא גאונות מולדת, והוא מציג את כישרונו כדבר שנרכש באמצעות טבילה בתפקיד וחניכה. הטיעון הנגדי הכנה הוא שהחותם התרבותי הגדול ביותר של מאקי, הפלקון וכעת קפטן אמריקה, נשען על חומרי זיכיון הדורשים כריזמה ונוכחות פיזית יותר מאשר עומק פרשני, ואף מבקר מרכזי לא כינה את עבודתו הקולנועית בעלת חזון. האמנות האמיתית שלו חיה בתיאטרון ובסרטים כמו מטען הכאב, שבהם העידון הוא בלתי ניתן לערעור. לכנות אותו גאון יהיה הגזמה; לכנות אותו אחד השחקנים האמינים והמסתגלים ביותר של דורו זה פשוט מדויק.
מורשת
המסלול של מאקי, מבית ספר לאמנויות יצירה בניו אורלינס דרך הקונסרבטוריון ועד למגן, הוא מקרה בוחן לאופן שבו הכשרה קלאסית יכולה להוות בסיס לכוכבות מיינסטרים. הוא הפך לסמל של המשכיות עבור אחד התפקידים החשובים ביותר בקולנוע, תוך שהוא שומר בשקט על הרצינות התיאטרלית שעיצבה אותו. כשהוא מבוסס בעיר הולדתו, מגדל ארבעה בנים ומפיק פרויקטים משלו, הוא מייצג מודל של השחקן המודרני: עוגן של זיכיונות ובעל מלאכה על הבמה בעת ובעונה אחת.