עבד אל-פתאח א-סיסי

עבד אל-פתאח א-סיסי (Abdel Fattah el-Sisi) הוא נשיא מצרים מאז שנת 2014. כקצין חי"ר לשעבר וכראש המודיעין הצבאי, הוא עלה לגדולה לאחר הדחתו של מוחמד מורסי בשנת 2013. הוא ידוע בעיקר בשל תפקידו במדינאות, רפורמות כלכליות והמנדט שקיבל להתמודדות עם טרור.

עבד אל-פתאח א-סיסי: הגנרל השקט

בשנת 2006 הגיש קצין מצרי שלמד בקורס מלחמה במכללת המלחמה של צבא ארצות הברית בקרלייל, פנסילבניה, עבודה סמינריונית על דמוקרטיה ויישומה במזרח התיכון. המרצה שלו, שריפה זוהור (Sherifa Zuhur), נזכרה כי הוא טען בזכותה, תוך ציון הצלחות עבר, ודגל במעבר הדרגתי לעבר פלורליזם. הוא נהג להוביל לעיתים את תפילות יום השישי במסגד המקומי. שבע שנים לאחר מכן, עבד אל-פתאח א-סיסי הדיח את הנשיא הראשון של מצרים שנבחר באופן חופשי, ובתוך שלושה עשר חודשים הושבע לתפקיד עם 96 אחוזים מהקולות.

אל-גמליה

הוא נולד ב-19 בנובמבר 1954 באל-גמליה (El Gamaleya), הרובע ימי הביניימי הצפוף של קהיר לצד מסגד אל-אזהר, השני מבין שמונה ילדים. אביו החזיק חנות עתיקות בבזאר ח'אן אל-ח'לילי. א-סיסי נזכר בילדות בקרב מוסלמים, נוצרים ויהודים — צלצולי כנסיות ושכנים שהולכים לבית הכנסת — דימוי שאליו חזר לעיתים קרובות כנשיא. הוא נשא לאישה את בת דודתו מצד אמו, אנתיסאר עאמר (Entissar Amer), עם סיום לימודיו באקדמיה הצבאית המצרית בשנת 1977; לזוג ארבעה ילדים.

הקריירה שלו הייתה קריירת חי"ר קונבנציונלית בעלת היקף יוצא דופן. הוא הוסמך לחי"ר ממוכן, התמחה בלוחמה נגד טנקים ובמרגמות, ועבר את כל שלבי הפיקוד מגדוד, דרך חטיבה ועד אוגדה. הוא השתתף בקורסי מטה במצרים ב-1987, במכללת הפיקוד והמטה של השירותים המאוחדים בבריטניה ב-1992, באקדמיה הצבאית נאצר ב-2003 ובקרלייל ב-2006, ושימש כנספח צבאי בריאד. בשנת 2010 מונה לראש המודיעין הצבאי והסיור.

הגנרל השקט

מהפכת 2011 מצאה אותו כחבר הצעיר ביותר במועצה העליונה של הכוחות המזוינים, החונטה ששלטה במצרים לאחר נפילת מובארכ. בתקופה זו הוא הפך לחבר המועצה הראשון שהודה בפומבי כי הצבא ביצע "בדיקות בתולים" כפויות למפגינות עצורות — הליך שלדבריו לעיתונות הממלכתית נועד להגן על הנשים מפני אונס ועל החיילים מפני האשמות בכך.

ב-12 באוגוסט 2012, הנשיא מוחמד מורסי הוציא לגמלאות את פילדמרשל טנטאווי ומינה את א-סיסי לשר ההגנה ולמפקד העליון. אתר האינטרנט של מפלגת החופש והצדק של האחים המוסלמים בירך עליו כ"שר הגנה בעל טעם מהפכני". הוא היה אדוק, דיסקרטי, ונודע בקרב סגל הקצינים כ"גנרל השקט".

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

שלושה ימים ביולי

נשיאותו של מורסי קרסה תחת מחאה המונית. לאחר הפגנות ענק ב-30 ביוני 2013, הצבא הציב אולטימטום של 48 שעות. ב-3 ביולי הדיח אותו א-סיסי, מינה את נשיא בית המשפט העליון עדלי מנסור לראש המדינה הזמני, והורה על מעצר מנהיגי האחים המוסלמים. ב-24 ביולי, במצעד צבאי, הוא ביקש מהמצרים לצאת לרחובות כדי להעניק לצבא ולמשטרה "מנדט" להתמודד עם מה שכינה טרור. מתנגדיו שמעו בדיוק מה זה אומר.

ראבעה

ב-14 באוגוסט 2013 פינו כוחות הביטחון את שני מחנות המחאה בכיכר א-נהדה ובכיכר ראבעה אל-עדוויה. ארגון Human Rights Watch הקדיש שנה לחקירה, ראיין יותר מ-200 עדים ובחן צילומי לוויין, וידאו וראיות פיזיות, ואישר 817 מקרי מוות בראבעה בלבד, עם ראיות חזקות לכך שמספר ההרוגים האמיתי עלה על 1,000. כמעט 19,000 בני אדם נעצרו. הארגון נקב בשמותיהם של יותר מתריסר בכירים הראויים לחקירה, ביניהם שר הפנים, מפקד הכוחות המיוחדים וא-סיסי עצמו, וקבע כי ההרג "ככל הנראה מהווה פשעים נגד האנושות". ממצאיו התבססו על תכנון מוקדם: גורם במשרד הפנים צפה עד 3,500 הרוגים, ושר הפנים דיבר על ציפייה לאובדן של 10 אחוזים מתוך יותר מ-20,000 המתכנסים. "זה לא היה רק מקרה של שימוש מופרז בכוח או אימון לקוי", אמר קנת רות'. "זה היה דיכוי אלים שתוכנן ברמות הגבוהות ביותר". אף בכיר לא הועמד לדין. במרץ 2014 גזר בית משפט עונש מוות על 529 מחברי האחים המוסלמים בקבוצה אחת, מה שאמנסטי אינטרנשיונל כינה קבוצת עונשי המוות הסימולטניים הגדולה ביותר שנראתה בכל מקום בשנים האחרונות.

א-סיסי הועלה לדרגת פילדמרשל ב-27 בינואר 2014, הכריז על מועמדותו במרץ, וניצח בבחירות במאי עם 96 אחוזים מהקולות הנספרים. הוא הושבע לתפקידו ב-8 ביוני 2014. הוא התמודד עם התנגדות מינימלית ב-2018 ושוב ב2023, כאשר יריבים נפסלו או פרשו. משאל עם חוקתי באפריל 2019 האריך את כהונת הנשיא ופתח את האפשרות שיישאר בתפקידו עד 2030.

תרופה מרה

מה שעשה בכלכלה היה הדבר הנועז ביותר שלו. סובסידיות לדלק ומזון צרכו כמעט רבע מתקציב המדינה, ואף מנהיג מצרי מאז מהומות הלחם הקטלניות של 1977 לא העז לגעת בהן. א-סיסי העלה את מחירי הדלק ב-78 אחוזים, הוסיף מיסים על אלכוהול, טבק ונדל"ן, ומאוחר יותר אפשר ללירה המצרית להיחלש — מ-7.83 לירות ל-8.95 לירות לדולר בתחילת 2016, כשהמחירים עולים בעקבות זאת. הוא כינה זאת "תרופה מרה" שאיחרה ב-"50 שנה", קיצץ את שכרו בחצי, וביקש מהמצרים להקריב. מצרים שילמה מעל 6 מיליארד דולר חובות לחברות נפט זרות תוך חודשיים; החוב החיצוני ירד ב-13.5 אחוזים עד מרץ 2015; מודי'ס ופיץ' העלו את דירוג המדינה ב-2015.

הוא השקיע את האשראי בבטון. תעלת סואץ חדשה נחפרה בשנה אחת בעלות של 60 מיליארד לירות מצריות ונפתחה ב-6 באוגוסט 2015, עם תחזית להכפלת המעברים היומיים מ-49 ל-97 ספינות. הוא חתם על חוזה של 9 מיליארד דולר עם סימנס ועסקת אנרגיה של 12 מיליארד דולר עם BP, וביוני 2015 הכריז על עודף חשמל של 2.9 ג'יגאוואט במדינה שסבלה מהפסקת חשמל ארצית תשעה חודשים קודם לכן. לאחר מכן הגיעה בירה מנהלית חדשה מזרחית לקהיר, מעל 4,400 קילומטרים של כבישים חדשים, תוכנית חקלאית ב"דלתא החדשה", והתחייבות לפנות כל שכונת עוני לא בטוחה.

בתי הכלא והאזור

המחיר הפוליטי מתועד. Human Rights Watch טוען כי הוא "מסתמך על כפייה גלויה ועל שירותי הצבא והביטחון ככלי השליטה העיקריים שלו", והאשים את ממשלתו בעינויים, העלמות כפויות, הוצאות להורג ללא משפט במהלך המערכה נגד שלוחת המדינה האסלאמית בצפון סיני, ומעצר ועינוי של ילדים מגיל שתים-עשרה. ארגוני זכויות בינלאומיים העריכו כי נכון לינואר 2020 היו במצרים כ-60,000 אסירים פוליטיים. Freedom House קבע ב-2021 כי אופוזיציה פוליטית משמעותית כמעט ואינה קיימת. כאשר פרצו הפגנות בספטמבר 2019 על רקע טענות שחיתות של קבלן, נעצרו יותר מ-4,000 בני אדם.

בחוץ לארץ הוא היה חיוני כמעט לכולם. ערב הסעודית, כווית ואיחוד האמירויות סיפקו יותר מ-20 מיליארד דולר לאחר נפילת מורסי; ב-2016 הסכימה מצרים להעביר את האיים בים האדום טיראן וסנפיר לשליטה סעודית, מה שעורר תגובה ציבורית נדירה. הוא העמיק את הקשרים עם מוסקבה — נשק, חיטה, עסקת כור גרעיני שנחתמה בדצמבר 2017, אזור תעשייה בתעלה — תוך שהוא נשאר בעל ברית מרכזי של וושינגטון שאינו חבר בנאט"ו, שם דונלד טראמפ כינה אותו "הדיקטטור המועדף עלי". האקונומיסט כינה אותו המנהיג המצרי הפרו-ישראלי ביותר אי פעם; באוקטובר 2023 אמר כי הפצצת עזה על ידי ישראל "חרגה מזכות ההגנה העצמית, והפכה לענישה קולקטיבית של 2.3 מיליון בני אדם".

מדוע עבד אל-פתאח מכונה גאון

הטיעון בעד א-סיסי נשען על תזמון, וזה לא דבר של מה בכך. הוא מונה לשר ההגנה על ידי האיש שאותו הדיח, ומונה בדיוק משום שהאחים המוסלמים האמינו שהוא הקצין הבטוח, האדוק וחסר השאפתנות בחדר. בתוך אחד-עשר חודשים הוא השתמש בהתקוממות עממית אמיתית נגד מורסי כפלטפורמה להשתלטות צבאית, הבטיח לעצמו מנדט לכך על ידי בקשת אחד מהציבור מראש, והמיר את כל הרצף ל-96 אחוזים בקלפי. לקרוא חברה מפורקת בדיוק כזה — ולהיות מוערך בחסר על ידי כולם בה — זו יכולת פוליטית אמיתית.

כך גם העצבים הכלכליים שלו. קיצוץ סובסידיות הדלק ב-78 אחוזים במדינה שהניסיון האחרון שלה מסוג זה הוליד את מהומות הלחם של 1977 הוא סוג ההחלטה שמובארכ נמנע ממנה במשך שלושים שנה. העובדה שא-סיסי עשה זאת, קיצץ את שכרו בחצי, ושרד זאת, אומרת משהו על סובלנות הסיכון שלו ועל אחיזתו בשלטון.

אך יש להתנגד לתווית, והגרסה של א-סיסי עצמו לתווית זו מאלפת: הוא תיאר את עצמו כ"רופא שהאבחנות שלו מבוקשות על ידי פילוסופים מובילים ומנהיגים עולמיים בולטים". אין ראיות עצמאיות התומכות בדיוקן עצמי זה. תוצאה של 96 אחוזים אינה הוכחה לגאונות פוליטית אלא להיעדר תחרות — מועמדים שנפסלו, מפלגה שהוצאה אל מחוץ לחוק, עשרות אלפי כלואים. והפעולה המכוננת של שלטונו לא הייתה מהלך מבריק אלא, לפי ממצאי Human Rights Watch, הרג של לפחות 817 בני אדם "שתוכנן ברמות הגבוהות ביותר" וככל הנראה מהווה פשעים נגד האנושות. מה שיש לא-סיסי הוא הכשירות של קצין מטה מקצועי המיושמת על מדינה: סבלנות, אטימות, קריאה מדויקת של מי יזוז ומתי, ונכונות להקריב חיים כדי לשמור על תוכנית בלוח הזמנים. זו קור רוח ושליטה, לא גאונות.

מורשת

עשור לאחר מכן, למצרים יש כבישים חדשים, תעלה שנייה, בירה שצומחת במדבר, עומס חובות שנראה בלתי ניתן לפירעון, וכמעט ללא פוליטיקה. א-סיסי ייצב את המדינה על ידי ריקון כל מה שעלול להתחרות בה, ועמידותו של ההסדר לא נבחנה מול הדבר שסיים את כהונת שני קודמיו: המון. ביום השנה העשירי לראבעה, כתב אמנסטי אינטרנשיונל כי החסינות על הרג של למעלה מ-900 בני אדם "אפשרה מתקפה כוללת על התנגדות בדרכי שלום". משפט זה הוא מאזן שלטונו, משני צדדיו.

ביוגרפיות נוספות

Abd al-Rahman al-SufiAbdalla HamdokAbdallah El SaidAbdalqadir as-SufiAbdel Aziz al-RantissiAbdel Fattah al-BurhanAbdel Moneim Aboul FotouhAbdel Rahman Swar al-DahabAbdelaziz BarradaAbdelaziz of MoroccoAbdelhalim HafezAbdelhamid Sabiri

כל הביוגרפיות A–Z · דף הבית