50 Cent: תשעה קליעים ותוכנית עסקית
ב-24 במאי 2000, מחוץ לבית שבו גרה בעבר סבתו בסאות' ג'מייקה שבקווינס, ירה אדם תשעה קליעי 9 מ"מ לעברו של קרטיס ג'קסון מטווח אפס – ביד, בזרוע, באגן, בשתי הרגליים, בחזה ובלחי השמאלית. הפציעה בפנים גרמה ללשונו להתנפח, עלתה לו בשן בינה והותירה אצלו הגייה מעט משובשת שתהפוך לאחד מסימני ההיכר הקוליים המחודים ביותר במוזיקה הפופולרית. הוא בילה שלושה עשר יום בבית החולים ושישה שבועות בהליכון. חברת קולומביה רקורדס (Columbia Records) פיטרה אותו. בתוך שלוש שנים היה לו אלבום הבכורה הגדול ביותר בתולדות הראפ.
סאות' ג'מייקה, והכיתה של ג'אם מאסטר ג'יי
קרטיס ג'יימס ג'קסון השלישי (Curtis James Jackson III) נולד ב-6 ביולי 1975. אביו נעדר; אמו סברינה (Sabrina), שעסקה בסחר בסמים, מתה בשריפה כשהיה בן שמונה, וסביו גידלו אותו. הוא החל לעסוק באגרוף בסביבות גיל אחת עשרה ומכר סמים בגיל שתים עשרה, בע בזמן שסביו האמינו שהוא נמצא בתוכניות אחר הצהריים בבית הספר. ב-29 ביוני 1994, הוא מכר ארבעה בקבוקוני קוקאין לסוכן סמוי; שלושה שבועות לאחר מכן מצאה המשטרה בביתו הרואין, עשרה אונקיות קראק ואקדח זינוק. הוא נידון לשלוש עד תשע שנות מאסר, ריצה שישה חודשים במחנה צבאי תיקוני ויצא עם תעודת בגרות (GED).
הוא החל לעשות ראפ ב-1996 בחסותו של ג'אם מאסטר ג'יי (Jam Master Jay) מלהקת ראן-די.אם.סי. (Run-D.M.C.), שהחתים אותו ולימד אותו את המכניקה – איך לספור תיבות, לכתוב פזמונים, לבנות שירים ולייצר תקליטים הלכה למעשה. החניכות ניכרת. מה שלא יהיה שנוי במחלוקת לגבי 50 Cent, תחושת ארכיטקטורת השירים שלו הייתה תוצאה של הכשרה פורמלית מאחד ממייסדי הזאנר.
השم לקוח מקלווין מרטין (Kelvin Martin), שודד מברוקלין משנות ה-80. ג'קסון תיאר זאת כמטפורה לשינוי.
תשעה קליעים
"How to Rob" (1999) הכריז עبو עם אסטרטגיה ולא עם סגנון: רצועה שדמיינה את שודו של כל אמן מפורסם בתעשייה, זה אחר זה. ההיגיון שהצהיר עליו היה קר ומדויק – ציין מספיק כוכבים ואתה מבדל את עצמך מההמון והופך את עצמך לרלוונטי. ג'יי-זי (Jay-Z) השיב על גבי תקליט, שזו הייתה המטרה.
אז הגיע הירי. התוקף לכאורה שלו, דריל "הומיסייד" באום (Darryl "Homicide" Baum), נהרג בעצמו שלושה שבועות לאחר מכן. ג'קסון החלים, וגילה שהעובדה שנורה תשעה קליעים הפכה אותו לא לפחות סחיר אלא לפחות: קולומביה שחררה אותו ותעשיית המוזיקה סגרה שורות, בין השאר בגלל "Ghetto Qu'ran", שיר שנקב בשמם של דמויות סמים אמיתיות מקווינס. הוא לא הצליח להיכנס לאולפן בארצות הברית.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →נחש מי חזר
לכן הוא בנה מערכת הפצה מקבילה. כשהוא עובד בקנדה עם המפיק שעה מוני אקס-אל (Sha Money XL), הוא הקליט יותר משלושים רצועות מיקסטייפ ודחף אותן לרחוב בחינם, והפך רשימה שחורה בתעשייה ליתרון שיווקי – גישה שכל הזאנר יאמץ בתוך עשור. ב-2002 המיקסטייפ Guess Who's Back? הגיע לאמינם (Eminem) באמצעות עורך הדין של ג'קסון ומנהלו של אמינם, פול רוזנברג (Paul Rosenberg). אמינם הטיס אותו ללוס אנג'לס, הציג בפניו את ד"ר דרה (Dr. Dre), והחתים אותו בלייבל שיידי רקורדס (Shady Records), שלוחה של אינטרסקופ (Interscope), תמורת מיליון דולר.
הבכורה הגדולה ביותר בראפ
Get Rich or Die Tryin' הגיע בפברואר 2003, נכנס למצעד הבילבורד 200 במקום הראשון, ומכר 872,000 עותקים בארבעה ימים. השיר "In da Club" קבע שיא בילבורד כשיר המושמע ביותר בתולדות הרדיו בתוך שבוע בודד; הוא והשיר "21 Questions", בהשתתפות נייט דוג (Nate Dogg), כבשו שניהם את פסגת ה-Hot 100. הוא השיק את חברת התקליטים ג'י-יוניט רקורדס (G-Unit Records) באותה שנה, החתים את לויד בנקס (Lloyd Banks) וטוני יאיו (Tony Yayo), וכרת עסקה לחמש שנים עם ריבוק (Reebok) עבור נעלי ספורט של G-Unit בנובמבר ההוא.
The Massacre (מרץ 2005) מכר 1.14 מיליון עותקים בארבעה ימים והחזיק במקום הראשון במשך שישה שבועות. הוא הפך לאמן הסולו הראשון שמקם שלושה סינגלים בחמישייה הפותחת של הבילבורד באותו שבוע – "Candy Shop", "Disco Inferno" ו-"How We Do". מאז הוא מכר יותר מ-30 מיליון אלבומים ברחבי העולם. רולינג סטון (Rolling Stone) דירג בהמשך את Get Rich or Die Tryin' כאלבום ה-37 הטוב ביותר ואת "In da Club" כשיר ה-13 הטוב ביותר של שנות ה-2000; בילבורד מיקם אותו במקום השישי בין האמנים המובילים של העשור.
שחמט, לא דמקה
באוקטובר 2004 הפך ג'קסון לבעל מניות מיעוט בחברת גלייסו (Glacéau), החברה שמאחורי ויטמין ווטר (Vitaminwater) – ובחר לקבל מניות במקום דמי פרסום, הבחנה שכמעט איש במוזיקה לא עשה באותה עת. כאשר קוקה-קולה (Coca-Cola) קנתה את גלייסו ב-2007 תמורת 4.1 מיליארד דולר, ג'קסון יצא עם סכום מוערך של 100 מיליון דולר לאחר מס. זו נותרה העסקה המגדירה את המוניטין שלו, והוא תיאר את העיקרון המונח בבסיסה כמשחק שחמט ולא דמקה.
ההתרסקות
המוזיקה הפסיקה לעבוד קודם לכן. Curtis (2007) נכנס למקום השני עם 691,000 עותקים, והפסיד בתחרות מכירות מתוקשרת ביום ההוצאה לאלבום Graduation של קניה וסט (Kanye West) – הפסד שפוענח באותו זמן, ובצדק, כסופه של עידן הגנגסטה-ראפ והבלינג ולא כמשאל עם על תקליט בודד. Before I Self Destruct (2009) המשיך את הדעיכה.
הכסף הגיע בעקבותיו. ב-13 ביולי 2015, ג'קסון הגיש בקשה לפשיטת רגל לפי פרק 11 בקונטיקט עם חובות בסך 32,509,549.91 דולר, שנוצרו ברובם המכריע כתוצאה מניהול הליכים משפטיים: פסק דין בגין פגיעה בפרטיות בסך 5 מיליון דולר ללאסטוניה לויסטון (Lastonia Leviston), פסק דין של 17.2 מיליון דולר בגין עיצוב אוזניות גנוב, ועלויות משפטיות העולות על 20 מיליון דולר בשנה אחת. אחוזת קונטיקט שקנה ממייק טייסון (Mike Tyson) ב-2003 תמורת 4.1 מיליון דולר נמכרה לבסוף ב-2019 תמורת 2.9 מיליון דולר, כאשר מיליון דולר מן ההכנסות תרמו לצדקה.
הוא בנה את עצמו מחדש בטלוויזיה. הסדרה Power, אותה יצר ביחד עם קורט שיפ קמפ (Courtney Kemp) והפיק בפועל עבור רשת סטארז (Starz) החל משנה 2014, הפכה לסדרה הנצפית ביותר של הרשת; עד 2018 הוא חתם לכאורה על עסקה כוללת לארבע שנים בסך 150 מיליון דולר. הזיכיון התפתח לסדרות הבת Power Book II: Ghost, Power Book III: Raising Kanan ו-Power Book IV: Force, וחברת G-Unit Film & Television הוסיפה את BMF ב-2021 ואת For Life. הוא עזב את סטארז ב-2022 וחתם עם פוקס (Fox) בפברואר 2023. הופעתו המפתיעה במופע המחצית של סופרבול LVI בפברואר 2022 זיכתה אותה בפרס אמי לבידור בפריים-טיים עבור ספירת מגוון מצטיינת (בשידור חי).
מדוע קרטיס נקרא גאון
הטענה אינה נוגעת ליריקה, והעמדת פנים אחרת מחמיצה את מה שהוא עושה הלכה למעשה. כישרונו של ג'קסון הוא אסטרטגי: קריאה צלולה באופן יוצא דופן של תמריצים, תשומת לב ובעלות. ארבע החלטות מבססות את הטענה. "How to Rob" נבנה על תובנה שתהילה היא דבר הניתן להעברה וניתן לגזילה באמצעות קרבה. קמפיין המיקסטייפים בשנים 2001–2002 עקף רשימה שחורה בתעשייה על ידי חלוקת המוצר בחינם, כשהוא ממציא תבנית שהזאנר עדיין משתמש בה. עסקת ה-Vitaminwater המירה סלבריטאות מתשלום לדמי בעלות, בהיקף שאף אחד בתחומו לא ניסה לעשות. וזיכיון Power לקח את חומרי העלילה המדויקים שעסקי המוזיקה הפסיקו לרכוש ומכר אותם מחדש לטלוויזיה תמורת סכום המוערך בתשע ספרות. זוהי תבנית עקבית וחוזרת של הערכה נכונה של נכס טרם השוק עושה זאת – וזו צורה אמיתית של אינטליגנציה, והיא נדירה יותר מיכולת מוזיקלית.
טענת הנגד משמעותית. הוא אינו נחשב לראפר טכני דגול; בילבורד מדרג אותו במקום ה-17 ברשימת 50 הראפרים הגדולים ביותר שלו, מקום גבוה אך מחוץ לפנתאון בהחלט, והתקליטים שלו נשענו על פזמונים ואיום מאשר על צפיפות לירית. המסחר הרדאר שלו כשל באופן בולט אחרי 2005. מה שמזיק ביותר לכל טענה על שיקול דעת עליון, הוא שהגיש בקשה לפשיטת רגל ב-2015 כשהוא חייב יותר מ-32.5 מיליון דולר, רובם נוצרו מתביעות שיצר בעצמו – פסק דין של 17.2 מיליון דולר על אוזניות אינו המאזן של אסטרטג-על. אותו תיאבון לתשומת לב שבנה אותו עלה לו שוב ושוב: תביעת הטרדה מנוהלת שכללה עובד שדה תעופה בעל מוגבלות, פוסט לעגני על עדותו של טרי קרוز (Terry Crews) בסנאט. שום מבקר רציני איنا קורא לו גאון של אינטלקט. מה שהתיעוד תומך בו הוא משווק ומשא ומתן מדרגה ראשונה שאמנותו הייתה, מתחילת הדרך, חלקית מערכת אספקה למותג – והוא היה כן לגבי כך לפני שמישהו אחר היה.
מורשת
ג'קסון מחזיק בפרס גראמי, פרס אמי לבידור בפריים-טיים, שלושה עשר פרסי מוזיקה של בילבורד, שישה פרסי מוזיקה עולמית, שלושה פרסי המוזיקה האמריקאית וארבעה פרסי BET. הוא כתב ספר זיכרונות, From Pieces to Weight (2005), וכתב במשותף את The 50th Law יחד עם רוברט גרין (Robert Greene). הוא הבעלים של קוניאק ברנסון (Branson Cognac) ואינו שותה אלכוהול. הוא נותר, עשרים שנה לאחר שיאו כאמן מקליט, נוכח מבחינה תרבותית יותר מרוב הראפרים שהאריכו ימים ממנו במצעדים – שזו הייתה תמיד התוכנית.